השקעות 101 – חלק ב

בחלק הקודם דיברנו על כך שצריך שיהיה ברשותנו תיק ובו מספר מניות, הבנו גם שיש חשיבות לבחור אותן כך שאנו יוצרים גיוון ומנסים לבטל חלק מהסיכונים הספציפיים לכל מניה ומניה. בחלק הנוכחי נכנס קצת יותר לעומק אל האופן בו ניתן לבנות (האמנם?) תיק שכזה.

Photo by Pixabay from Pexels

תיקי השקעות ותיקי מניות. תיק השקעות לא בהכרח יהיה בנוי ממניות בלבד אלה יכול לכלול גם סוגים נוספים של ניירות ערך ומכשירי השקעה, אג״ח למשל, או אפילו נדל״ן. הרעיון הוא יצירת גיוון בתוך סוגי ההשקעות השונים בתיק אבל גם בין סוגי ההשקעות עצמם.

תיק השקעות שבנוי כהלכה לרוב יכלול תמהיל של מניות ושל אגרות חוב. מניות הן החלק ה״התקפי״ בתיק ההשקעות שלנו, זאת לעומת אגרות חוב שהן החלק ה״הגנתי", זה קצת כמו קבוצת כדורגל שיש בה שילוב של שחקני התקפה ושחקני הגנה. ככל שיהיו בתיק יותר מניות ופחות אגרות חוב כך הוא יעשה מסוכן יותר אבל כך גם התשואה הפוטנציאלית ממנו תגדל. השאלה של אחוז המניות מול אחוז אגרות חוב הנכון שיהיה בתיק היא מאוד ספציפית לכל משקיע ומשקיע, למצבו הכלכלי והאישי ולסיבולת שלו לסיכון ולכן קשה לתת המלצות שיתאימו לכולם. יש כלל אצבע שאומר שצריך לחסר את הגיל שלכם מהמספר מאה כדי לקבל את אחוז המניות המומלץ עבורכם, זו דרך להתחיל אבל אין באמת נוסחת קסם וכל אחד צריך לחשוב מה מתאים עבורו, במידת הצורך ניתן וכדאי להתייעץ עם יועץ השקעות. מה שחשוב אבל לזכור הוא שניתן לשלוט בכמות הסיכון הכוללת בתיק השקעות על ידי שליטה ביחס בין כמות אגרות החוב לבין כמות המניות שבו.

תיק השקעות מלא שמכיל תמהיל של מניות, אגרות חוב ואולי גם סוגי השקעות נוספים אמור להיות תפור למידותיו של כל משקיע ומשקיע, אבל העקרונות המנחים את בניית תיק המניות אשר בתוך תיק ההשקעות שלנו הם גלובליים ואליהם אני רוצה להתייחס בהמשך הפוסט.

בניית תיקי מניות. כשזה נוגע למניות, גיוון מהווה רק חלק מהדרישות, יש עוד. איך בוחרים מניות מוצלחות למשל וכיצד בפועל מקפידים על גיוון נאות ביניהן? כמה מניות צריך שיהיו בתיק ואיזה משקל יש לתת לכל מניה ומניה? בניית תיקי מניות איננה מדע טילים אבל מתן מענה לשאלות שהעליתי למעלה דורש ידע שחורג מגבולות הפוסט הזה אשר נכתב הרי עבור אלו שהתחום חדש להם. לכאורה אנחנו נמצאים פה במבוי סתום, אבל האמת היא שלא ממש, אין באמת צורך לבנות בעצמנו את התיק כיוון שניתן לקנות אחד מוכן מהמדף – ניתן לקנות משהו שנקרא קרן נאמנות.

קרנות נאמנות. קרן נאמנות היא לא יותר מאסופה של מניות, בקרן נאמנות מישהו (מנהל הקרן) כבר בחר ורכש את המניות ואיגד אותן יחדיו, ולנו יש אפשרות לקנות יחידות (או נתחים) ממנה. המילה נאמנות באה לייצג את זה שהמניות שמורות בנאמנות אצל מנהל הקרן, הן אינן שמורות אצלנו. כאשר אנו רוכשים קרן נאמנות אנחנו בעצם מעבירים למיקור חוץ את האחריות לבניה וניהול של תיק המניות שלנו, אנחנו כמובן גם משלמים על כך עמלה.

בדומה למניות, גם כאשר ברצוננו לרכוש קרן נאמנות עדיין עולה הצורך לבחור, קרן הפעם ולא מניות ספציפיות. בכדי שאוכל להסביר כיצד בוחרים קרנות נאמנות אני צריך קודם לתת מעט רקע על הנושא של מדידת ביצועים של תיקי מניות וגם על משהו שנקרא מדדי שוק, רק לאחר מכן יהיו בידינו הכלים לבחור בצורה מושכלת.

מדידת ביצועים של תיקי מניות. כאשר אנו מרכיבים תיק אשר בנוי ממספר מניות אנחנו מפסיקים להתייחס להתנהגות של כל מניה בנפרד ומתחילים להתייחס להתנהגות של התיק כולו כישות אחת, כאילו היה מדובר במניה בודדת ולא באוסף של מניות. שני הפרמטרים ששימשו אותנו באפיון של מניות בודדות – תשואה וסיכון, ישמשו אותנו גם כאן למדוד את טיבו של התיק שלנו.

תשואה של תיק מניות. הדרך הבסיסית לאמוד ביצועים של תיק מניות היא למדוד את התשואה שלו. תשואה נמדדת כך שבודקים כמה התיק גדל (באחוזים) בתקופה מסוימת, בדרך כלל מדובר בשנה. אם למשל בשנה החולפת תיק המניות שלנו גדל בשמונה אחוזים זה אומר שהתשואה השנתית שלו היתה שמונה אחוזים. עכשיו נשאלת השאלה – האם שמונה אחוזים זה טוב או רע? ובכן, זה תלוי, אם ישנם משקיעים אחרים שהצליחו להשיג בתיק שלהם תשואה של תשעה אחוזים אז זה סימן שהיתה לנו היכולת להשיג יותר. מכאן אנחנו מבינים שאמידת ביצועים של תיק מניות היא דבר יחסי, מודדים זאת ביחס לתיקים אחרים.

סיכון בתיק מניות. האם ניתן להשוות כל תיק מניות לכל תיק אחר? התשובה היא שלא, התשואה היא רק חצי מהתמונה ובשביל להבין עד הסוף את ביצועי התיק שלנו צריך להתייחס גם אל מידת הסיכון שקיימת בו. אם למשל משקיע אחר השיג תשואה של תשעה אחוזים אבל בתיק שלו היו בעיקר מניות של חברות טכנולוגיה צעירות ומסוכנות ואילו אנו השגנו ״רק״ שמונה אחוזים אבל בחרנו במניות של חברות גדולות ומבוססות, פתאום ההישג שלו לא נראה כזה זוהר ביחס לשלנו, אנו השגנו כמעט את אותה התשואה בפחות סיכון. מכאן אנחנו מבינים שאם ברצוננו לבדוק את ביצועי התיק שלנו בהשוואה לתיקים אחרים עלינו להשוותם לתיקים שהם ברמת סיכון דומה לזה שלנו, אחרת אנחנו משווים תפוחים לתפוזים – זה לא אותו פרי.

מדדי מניות. הצורך לבדוק את התיק שלנו ביחס לתיקים אחרים דומים מציף בעיה פרקטית, כיצד נעשה זאת? נרים טלפון למשקיעים אחרים ונשאל אותם מה יש בתיק שלהם ואיזו תשואה הם עשו? זה הרי לא נשמע סביר. הבעיה שתיארתי כרגע היא בעיה אמיתית שעומדת בפני משקיעים והדרך להתמודד איתה עברה דרך יצירה של תיקי מניות לייחוס – תיקים שכולם מכירים ויכולים למדוד את עצמם ביחס אליהם. בדיוק לצורך זה הומצאו המדדים.

מדד הינו דיי בפשטות רשימה של ניירות ערך שמישהו בחר לפי קריטריונים כאלו ואחרים שהוא בעצמו החליט עליהם. יש רשימות כאלו למניות ולאיגרות חוב וגם לסוגים נוספים של נכסים אבל אנו נתמקד בשלב זה רק במדדים של מניות.

הרכב המניות בכל מדד ומדד הוא בדרך כלל כזה שמנסה לייצג משהו, מניות של סקטור מסוים למשל – טכנולוגיה, תחבורה, תעשיה וכו׳. לפעמים החלוקה היא פשוט לפי גודל, למשל מאה החברות הגדולות ביותר. עם השנים חלק מהמדדים צברו פופולריות בשל ההיקף שלהם וחשיבות המניות שנכללות בהם, חלקם אף הפכו למעין סטנדרט בתעשייה הפיננסית.

מדדים מאפשרים לכל משקיע להשוות את עצמו לתיק ייחוס אשר מתאים לסגנון ההשקעה שלו, המדד עצמו איננו תיק מניות כמובן, זו רק רשימה שלהן אבל ניתן לבנות ממנה תיק תאורטי ולבחון את הביצועים שלו ביחס לכל תיק אחר. כך למשל משקיע אשר בוחר בעיקר במניות של חברות תעשייה מסורתיות ישווה עצמו לתיק שמבוסס על מדד דאו ג׳ונס ואילו משקיע אשר מעדיף מניות של חברות טכנולוגיה מתקדמת ישווה עצמו לתיק שמבוסס על מדד נאסדק.

קיימים גם מדדים אשר נחשבים למייצגים אמינים של שוק המניות בכללותו וזאת על אף שהם לרוב כוללים רק מדגם מייצג מתוך כלל מניות הקיימות בשוק. מדד שנקרא – S&P 500 נחשב לכזה, ישנם גם אחרים. כיוון שקיימים מדדים שנחשבים לאומדן מייצג של כלל שוק המניות אז הם נותנים למשקיעים אפשרות לאמוד את ביצועי התיק האישי שלהם כנגד ביצועי שוק המניות באופן כללי ולא רק כנגד סקטור כזה או אחר.

בחזרה לבחירת קרנות נאמנות. קיומם של מדדים יוצר עבור כל מי שמנהל תיקי מניות אפשרות לבחור נקודת ייחוס לאמידת הביצועים שלו ומנהלי וקרנות נאמנות עושים בכך שימוש, לכל קרן נאמנות קיים מדד ייחוס שעל פיו היא מגדירה ומודדת את עצמה.

סוגי קרנות נאמנות. יש מספר סוגים של קרנות נאמנות, יש קרנות אקטיביות ויש קרנות מחקות ויש גם משהו שנקרא קרנות סל. זהו תחום דינמי שמשתנה עם הזמן וסוגי קרנות נוספים מומצאים מדי פעם אבל בשלב זה אני רוצה להתמקד במה שחשוב להתחלה וזה קרנות נאמנות אקטיביות וקרנות נאמנות פסיביות.

קרנות נאמנות אקטיביות. קרנות אקטיביות הן הקרנות המסורתיות, שם מנהל הקרן בוחר מניות מתוך שאיפה להציג ביצועים טובים יותר מאלו של מדד היחוס שלו, בז׳רגון הפיננסי זה נקרא להכות את המדד. במידה ומנהל הקרן מצליח לעשות זאת באופן עקבי לאורך שנים אז אפילו אם מדובר ביתרון קל על פני המדד זה יכול להצטבר לפער משמעותי, הסיבה לכך היא תופעה שנקראת ריבית דריבית.

ריבית דריבית. אם ניקח סכום כסף ונגדיל אותו באחוז מסוים, ואז נגדיל שוב את הסכום החדש באותו האחוז, אז במידה ונחזור על התרגיל הזה מספר פעמים נגלה שהסכום גדל, בהתחלה לאט אבל בקצב שהולך וגדל בצורה מפתיעה. כדי להמחיש את העוצמה של הדבר הזה חישבו על לוח שחמט, שימו על המשבצת הראשונה שני גרגרי אורז, על המשבצת השנייה שימו כמות כפולה מזו שעל הראשונה – ארבעה גרגרים, על המשבצת השלישית שימו כמות כפולה מזו אשר בשנייה – שמונה גרגירים וכן הלאה, כמה אורז תצטרכו להניח במשבצת האחרונה? התשובה לכך היא בערך קוודריליון טון של אורז, ומי שחושב שאני צוחק מוזמן לבצע את החישוב בעצמו. העניין עם ריבית דריבית הוא שבהינתן זמן לסכום ההתחלתי לצמוח הוא יכול לצמוח המון, זו גם הסיבה שאפילו אחוז קטן של תשואה הגבוהה מזו של המדד יכולה לאורך שנים לצמוח להבדל מאוד משמעותי.

ריבית דריבית היא הסיבה שהעקביות בה קרן נאמנות מצליחה להכות את המדד חשובה, מדובר בתופעה שזקוקה לזמן ורציפות כדי לעשות את הקסם שלה. מבחינה זו לא כל הקרנות האקטיביות הן מוצלחות ומעטות עוד יותר הן מוצלחות באופן עקבי, בשנה נתונה חלק מהקרנות האקטיביות יעקפו את המדד וחלקן ישתרכו אחריו, כשבוחרים קרן נאמנות אקטיבית חשוב לבחור כזו שמצליחה לעקוף את המדד שלה שנה אחרי שנה בצורה עקבית.

"קרנות פסיביות". בדיוק כמו תשואה מובטחת – פשוט אין דבר כזה. קיומן של קרנות מסוג קרנות אקטיביות קצת יוצר צפיה שיהיו גם קרנות שנקראות קרנות פסיביות, אבל אין, יש סגנון השקעה שנקרא השקעה פסיבית שעליו נדבר עוד מעט. הקרנות שמהוות אלטרנטיבה לקרנות האקטיביות לא נקראות קרנות פסיביות אלא נקראות קרנות מחקות.

קרנות מחקות. השימוש המקורי במדדים היה אמנם רק כנקודת ייחוס לאמידת ביצועים של תיקי מניות וקרנות נאמנות, אבל ניתן גם להרכיב על בסיסם תיקי מניות באופן ישיר, פשוט רוכשים מניות על פי רשימת המדד אחת לאחת ובונים על פיה תיק מניות אשר מעתיק במדויק את המדד עצמו. קיימות קרנות נאמנות אשר מבוססות על הרעיון הזה, הן נקראות קרנות מחקות מדדים, או בקצרה פשוט קרנות מחקות.

לקרנות המחקות יש מספר יתרונות, קל לבנות ולתחזק אותן כיוון שאין צורך להעסיק ממומחים שיבחרו מניות ולכן דמי הניהול שהן גובות הם נמוכים. דמי ניהול ״אוכלים״ מהתשואה ולכן יש חשיבות גדולה להפחית אותם ככל הניתן. יתרון נוסף הוא שבקרן מחקה אתם יודעים מראש מה יהיו הביצועים ביחס למדד – אלו יהיו ביצועי המדד בדיוק, לא יותר אמנם אבל גם לא פחות. מדובר ביתרון שאין לזלזל בו, קרן אקטיבית שמציגה תוצאות ירודות במשך כמה שנים יכולה לגרור את התוצאות שלכם לפער ניכר מול המדד כיוון שתופעת הריבית דריבית פועלת לשני הכיוונים, בקרן פסיבית הסיכון הזה לא קיים.

אקטיבי מול פסיבי. קיומן של קרנות מחקות מאפשר סוג מעניין של השקעה אשר נקראת השקעה פסיבית. הסיבה לשם הזה היא שבסוג כזה של השקעה אין צורך לבחור מניות באופן אקטיבי, בוחרים רק במדד שאחריו אנו רוצים לעקוב ומשקיעים בקרן נאמנות אשר מחקה את אותו.

עבור המשקיעים, הסידור הזה בו לכל מדד יש גם קרנות אקטיביות וגם קרנות מחקות יוצר דילמה, מצד אחד הקרנות המחקות גובות פחות דמי ניהול, מצד שני אחיותיהן האקטיביות מבטיחות סיכוי לתשואה גבוהה יותר, במה בוחרים? המידע האמפירי מצביע על כך שהקרנות האקטיביות לא ממש מצליחות ליצור תשואת יתר ביחס למדד שלהן כאשר משקללים את דמי הניהול שהן גובות, מעבר לכך גם הצורך לבחור בקרן זו או אחרת עלול להוביל לכך שתבחרו דווקא קרן שהביצועים שלה ירודים, יש כמובן סיכוי שתבחרו קרן מוצלחת אבל יש פה אלמנט של הימור. השקעה בקרן מחקה לא דורשת כל בחירה והתוצאות ידועות מראש – אלו תוצאות המדד, אבל הן לעולם לא יהיו נמוכות ממנו. עבור המשקיע המתחיל (ולא רק עבורו) השקעה פסיבית בקרנות מחקות מדדים היא ככל הנראה הדרך הנכונה ביותר להשקיע במניות.

מסיימים בניית תיק השקעות – קרנות אג"ח. כפי שכתבתי בתחילת הפוסט, תיק השקעות יורכב גם ממניות וגם מאגרות חוב וזאת כדי לאפשר שליטה ברמת הסיכון בתיק והתאמתה להעדפותיו וצרכיו של כל משקיע. הסיבה לכך שאגרות חוב מאפשרות לעשות זאת היא שהן בטוחות יותר ממניות, מדובר הרי בחוזה הלוואה כאשר הלווה מחויב מבחינה חוקית להשיב לכם את הכסף והריבית כל עוד הוא מסוגל לכך ולא פשט רגל. הסיכון לפשיטת רגל של המלווה הוא אחד הסיכונים המשמעותיים ביותר באגרות חוב והוא משתנה בהתאם לזהות הגוף שהנפיק את האגרת, כך למשל הלוואה שניתנה לממשלת גרמניה בטוחה הרבה יותר מזו שניתנה לממשלת מקסיקו. אגרות חוב מונפקות כזכור גם על ידי תאגידים, גם שם יש תאגידים מבוססים יותר ומבוססים פחות והסיכוי שלהם לפשוט רגל בהתאם. הסיכון המשמעותי השני שקיים באגרות חוב קשור לזמן, ככל שההלוואה ניתנה ליותר זמן כך היא יותר מסוכנת, אני לא אפרט פה כרגע את הסיבות לכך אז נסו לקבל זאת בשלב זה כנתון. בדיוק כפי שבנינו תיק מניות אשר יוצר גיוון שנועד להקטין סיכונים ספציפיים כך אנו נדרשים לעשות גם בתיק אגרות החוב, אנו נשאף לבנות תיק אגרות חוב שמגוון בין מלווים ובין תקופות הלוואה שונות. גם כאן באות לעזרתנו קרנות הנאמנות וגם כאן יהיו מדדי שוק וכן קרנות אקטיביות וקרנות מחקות.

גם כאן ואולי אף ביתר שאת ההמלצה הגנרית שלי היא לבחור בקרנות המחקות, התשואה המתקבלת מאגרות חוב היא לרוב נמוכה ביחס למניות והיכולת להשיג תשואה עודפת על ידי בחירה פרטנית גם היא נמוכה יותר, כשמחברים את שני אלו מתקבל שלא מאוד הגיוני לשלם עמלה גבוהה למנהל קרן, דמי הניהול שתשלמו בקרן אקטיבית ככל הנראה לא יצדיקו את עצמם.

אג"ח מדינה ואג"ח קונצרני. הסיבה שאנו משלבים אגרות חוב בתיק השקעות היא כאמור הקטנת מידת הסיכון בתיק, הסיבה שאגרות חוב תורמות בכך היא שמלבד העובדה שהן לרוב אינהרנטית מסוכנות פחות ממניות הן גם מתנהגות אחרת ממניות, אבל יש ויש. בתקופות של משבר כלכלי מתרחשת לפעמים תופעה שנקראת "ריצה לביטחון", משקיעים מוכרים את המניות שלהם וקונים נכסים בטוחים יותר במקום, והנכסים הבטוחים ביותר שבנמצא הם אגרות חוב של מדינות מבוססות. זה יוצר מצב בו אגרות חוב ממשלתיות מציגות התנהגות הפוכה לזו של מניות, וזה הרי מה שאנחנו שואפים להשיג. אגרות חוב קונצרניות לרוב יציגו התנהגות שדומה באופייה יותר לזו של מניות, לפיכך התועלת שלהן כאמצעי לשליטה בסיכון הכללי בתיק מוטלת בספק. אני לא מבטל את התועלת שבאגרות אלו אבל כאמצעי לשליטה בסיכון הן פחות מועילות.

זהו, סיימנו את החלק שמדבר על בניית תיקי השקעות, דיברנו על בניה של תיק השקעות ובתוכו תיק של מניות ותיק של אגרות חוב ודיברנו על מדדים שעל פיהם ניתן לבחור קרנות נאמנות עבור כל אחד מתתי התיקים הללו. בחלק הבא נדבר על מה עושים כאשר כבר בנינו תיק השקעות וכיצד מתנהלים בים הסוער של שוק ההון. החלק הבא שככל הנראה יסיים את הסדרה הזו יהיה החלק החשוב ביותר עבור השאלה האם השהות שלכם בשוק ההון תסתיים ברווחים ואולי אפילו רווחים נאים, או בהפסדים ובמפח נפש.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: