מספיק להיות פראיירים

אני הולך לחרוג ממנהגי ולכתוב פה על נושאים פרגמטיים יותר מאלו אשר אני מתעסק בהם בדרך כלל, הפוסט הזה יהיה מעיין מדריך מקוצר להשקעה פסיבית.

רגע לפני שנתחיל, אזהרה! אינני בעל רישיון לעסוק בייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק. התכנים המובאים פה מוצגים "כמות שהם" למטרות אינפורמטיביות בלבד וללא אחריות מכל סוג שהוא. אין לראות בתכנים המובאים פה בבחינת ייעוץ מקצועי כאמור, ובכלל זה שידול, שיווק או המלצה לביצוע או אי-ביצוע של פעולה כלשהי בניירות ערך. המידע המובא כאן עלול להיות חסר, שגוי, בלתי עדכני או בלתי מותאם לצרכיו המיוחדים של כל אדם, ועל כן חובה להיוועץ באיש מקצוע בטרם ייעשה בו שימוש. אינני נושא באחריות לכל נזק שייגרם כתוצאה ישירה או עקיפה מן השימוש בתוכן המובא פה. 

Photo by Cup of Couple from Pexels

אוקיי, באמת שבמודע ניסיתי להימנע מכתיבה על הנושא הזה, אחרים כתבו עליו טוב ממני. אבל שיחה אקראית עם מכר ניערה אותי לגמרי, מדובר באיש חכם אך נטול השכלה פיננסית אשר הפקיד את כל חסכונותיו בידיי "חבר" שכנראה הציג עצמו כ"מומחה" לשוק ההון. התוצאה המזעזעת הייתה שאותו מכר איבד את כל חסכונותיו. אני לא רוצה בכלל להתחיל לתאר לעצמי מה דבר כזה יכול לעשות לבן אדם ולמשפחה שלו. ומה שעצוב במיוחד זה שמדובר בקטסטרופה לגמרי מיותרת, הסיבה לכך היא שכל אדם,  גם ללא כל הכשרה פיננסית, יכול לנהל את תיק ההשקעות שלו בעצמו .

אני לא מנסה למכור לכם פה סיפורים על איך להתעשר או איך לצאת מוקדם לגמלאות, זה כבר מאוד תלוי בדרך בה תבחרו לחיות את החיים שלכם, אלה רק להראות איך ניתן להתנהל בשוק ההון בצורה אחראית ופשוטה, כזו שתגרום לכסף העודף שלכם לצמוח לאורך זמן, בלי התחכמויות והסתבכויות מיותרות.

אני אנסה להסביר במספר שורות את עקרונות ההשקעה הפסיבית, זה נשמע מוזר, אבל מספר שורות הן כל הידע הדרוש לכם על מנת להתנהל נכון בשוק ההון.

אז נתחיל בהקדמה קצרה על למה בכלל אתם צריכים להשקיע את הכסף שלכם, נדמה לי שכל מי שגר בארץ ומחובר מעט למדיה כבר הבין שלא כדאי לו להסתמך על הפנסיה לגיל הפרישה, המשמעות היא שאתם חייבים לשים סכום כסף בצד והסכום הזה חייב לצמוח. בשביל שזה יקרה אתם חייבים לעשות שני דברים : אתם חייבים לחסוך (כי אי אפשר להשקיע אם אין לכם כסף * ) ואתם חייבים להשקיע אותו בכדי שהוא יצמח.

*  בפועל ניתן להשקיע גם כסף שאין לכם, זה נקרא מינוף. עושה את זה כל מי שלוקח משכנתא, אבל שם עושים את זה כנגד הערבון על הבית, אם תעשו את זה סתם כך אתם לוקחים סיכון שתכנסו לחובות כבדים.

מתחילים להשקיע

כפי שרשמתי קודם, הצעד הראשון הוא לדאוג לשים כסף בצד, אם אתם מרגישים שאין לכם יכולת לעשות את זה יתכן שאתם מנהלים את החיים הכלכליים שלכם בצורה לא מאוזנת, אין בכלל מה לחשוב על השקעה לפני שמאזן ההכנסות\הוצאות שלכם הופך לחיובי, אני לא אכנס פה לעצות איך עושים זאת, הסולידית כותבת על הנושא הזה המון, ממליץ בחום להיכנס לבלוג שלה וללמוד את הנושא.

הצעד השני הוא בניית השלד של תיק ההשקעות שלכם, השלב הזה נקרא "הקצאת נכסים" והוא שלב קריטי, השלבים הבאים הם טכניים אבל השלב הזה הוא מהותי והוא נגזר מהתכניות שלכם לעתיד ומהסבילות שלכם לסיכון. בשלב זה אתם מחליטים כמה מהכסף אתם תשקיעו בנכסים בטוחים (אגרות חוב ממשלתיות) וכמה בנכסים מסוכנים (מניות). למה בכלל חשוב העניין הזה של חלוקת התיק לשני סגמנטים ? אחד בטוח ואחד מסוכן ? יש הרבה עבודה אקדמית בנושא הזה, אבל בשורה התחתונה – החלק המסוכן הוא זה שתורם לצמיחה והחלק הבטוח הוא זה שסופג זעזועים ומשמש תעודת ביטוח בשעות של משברים פיננסיים. כשפורץ משבר אנשים בורחים ממניות ורצים לביטחון של אגרות החוב הממשלתיות, כלומר בשעת משבר דווקא החלק הסולידי בתיק שלנו יהיה זה שיסיט את ההפסדים מהחלק המנייתי, ויותר מזה – ישמש כרית בטחון מינימלית למקרה ונאלץ למשוך חלק מתיק ההשקעות דווקא בזמן המשבר.

אנו נחפש את החלוקה הנכונה ביותר עבורינו בין הנכסים המסוכנים והבטוחים בתיק ההשקעות שלנו, על מנת לעשות זאת בצורה נכונה נצטרך לענות על שתי שאלות, אך שתיהן מובילות בסוף לאותה הנקודה. השאלה הראשונה שצריכה להישאל היא " מה אופק ההשקעה שלי" או – מתי אזדקק שוב לכסף. אם התשובה היא שלוש שנים – תשכחו משוק ההון, שימו את הכסף בתכנית חסכון סולידית וזהו, אופק הזמן המינימלי להתחיל לחשוב בו על שוק ההון הוא חמש שנים וכמה שיותר זה יותר טוב, ולמעשה יש לומר – כמה שיותר זה פחות מסוכן. שוק ההון הוא תנודתי, הוא עולה והוא יורד, הסכנה הגדולה ביותר לכסף שלכם שמושקע בשוק ההון הוא שתזדקקו לו בדיוק כשיפרוץ משבר, בסיטואציה כזו אתם תאלצו למשוך את הכסף בדיוק ברגע הכי לא נכון ותנעלו בפועל הפסדים כבדים שעד לאותו רגע היו הפסדים על הנייר.

השאלה השנייה שצריכה להישאל היא – מה רמת הסיכון שאני מוכן לקחת, השאלה הזו מגיעה בדיוק מאותו המקום ממנו באה השאלה הראשונה, רק שפה אתם צריכים לנסות להבין כמה גיבורים אתם תהיו אם התיק שלכם ייפול פתאום בעשרות אחוזים. אם תכנסו ללחץ אז שוב, כמו בתרחיש הקודם – אתם תמשכו את הכסף בדיוק ברגע הכי לא נכון. אגב, כולנו נוטים להיות הרבה פחות אמיצים משחשבנו שנהייה כשהאיום מתממש, אני מזכיר שבכל משבר, תמיד, אבל תמיד, יש תחושה שהפעם זה אחרת, השיטה הקפיטליסטית סוף סוף קורסת וכולנו חוזרים לסחור בפרות ועזים, נסו להיות כנים עם עצמכם, וקחו מקדם בטחון.

דרך נוחה להתחיל בבנייה היא לחסר את הגיל שלכם מהמספר מאה, הסכום שיתקבל הוא האחוז מהתיק שיהיה מושקע במניות, לדוגמה – משקיע בן שלושים, מאה פחות שלושים זה שבעים, כלומר נקודת התחלה עבורו תהיה תיק של 70 אחוז מניות ושלושים אחוז אג"ח. שימו לב, מדובר בתיק "קרבי" למדי, פה צריך כל אחד להפעיל שיקול דעת ולהתייחס לתשובות על שתי השאלות ששאלנו קודם. אם המשקיע שלנו לא מרגיש בנוח עם אחוז כזה של מניות בתיק, יתכן ומוטב לו לשנות את ההקצאה לחמישים חמישים, אם הוא מרגיש מאוד בנוח יתכן וניתן להגדיל את הסיכון, נאמר שמונים עשרים, ואם רק המחשבה על מניות גורמת לו לפיק ברכיים, מוטב לו להסתפק בפחות מעשרים אחוז מניות. ככלל, ככל שאופק ההשקעה ארוך יותר וסבילות המשקיע לסיכון גדולה יותר, כך ניתן להגדיל את החלק המנייתי בתיק, ולהיפך. אני שוב מדגיש, חשוב מאוד לנסות להיות כנים עם עצמכם, גם לגבי אופק ההשקעה וגם לגבי הסיכון, ממש לנסות להריץ סיטואציה מנטלית בה אתם מאבדים עשרות אחוזים מהחסכונות שלכם ולנסות לחזות כיצד תנהגו אז.

לאחר שעברנו את שלב הקצאת הנכסים ויש בידינו מבנה של תיק השקעות אשר מתאים לאופק ההשקעה שלנו, לגיל שלנו ולסבילות שלנו לסיכון, ניתן לגשת לשלב הטכני של בחירת הנכסים עצמם. אבל איך ? אתם שואלים ובצדק בכלל נגשים לבחירה של אגרות חוב ושל מניות ? דרך אחת פשוטה היא ללכת ליועץ ההשקעות שלכם בבנק, להסביר לו מה היא הקצאת הנכסים שאתם מחפשים, מה אתם רוצים שיהיה בחלק האג"חי ומה בחלק המנייתי והוא כבר יעשה את העבודה השחורה בשבילכם. היתרון של השיטה הזו הוא שלא צריך ללכלך את הידיים, החיסרון – היועץ ככל הנראה יבחר עבורכם מכשירים פיננסיים שגובים עמלות גבוהות, הנושא של עמלות הוא חשוב, לאורך זמן מדובר בעשרות ואפילו מאות אלפי שקלים. חסרון נוסף הוא העדר שקיפות, היועץ בבנק ככל הנראה ירכיב עבורכם תיק מסובך למדי וקשה להבנה. אבל עדיין, לפי דעתי חשיבות הנושא היא משנית ביחס לסעיפים הקודמים – חסכון, בניית הקצאת נכסים נכונה והשקעה.

ואם בכל זאת אתם מעוניינים לעשות זאת בעצמכם ? קיים היום מגוון גדול של מכשירים פיננסיים שמאפשרים לכם חשיפה למגוון רחב של מניות ואגרות חוב, הכלי המועדף עלי הן קרנות הנאמנות, זהו כלי שמחזיק במספר רב של מניות ו\או אגרות חוב ומאפשר לכם לקנות יחידות של הקרן ובכך לקבל החזקה במספר רב של מניות ואגח"ים אפילו בסכומים קטנים. זו פריווילגיה גדולה, אם תרצו לקנות בעצמכם הרבה מניות שונות תגלו מהר מאוד שבסכומים קטנים זו בעיה, מניה בודדת יכולה לעיתים לעלות אלפי דולרים (אפילו מאות אלפים במקרים מסוימים) וההתעסקות עם קנייה ומכירת מניות דורשת מעט יותר ידע טכני מאשר קניה ומכירה של קרנות נאמנות. הנוחות הזו של קרנות הנאמנות לא מגיעה בחינם, על זה בין השאר הן גובות עמלות ניהול.

קצת על מדדים

לפני שנצלול לתוך הנושא של בחירת קרנות הנאמנות אני רוצה להתעכב מעט על המושג החשוב של מדדי יחוס. פעם, לפני לא מעט שנים, אם רציתם להחזיק בניירות ערך הייתם צריכים לבחור אותם בעצמכם או לתת למישהו לעשות זאת עבורכם. אבל איך יכלתם לדעת אם אתם או מנהל ההשקעות שלכם עושים עבודה טובה ? אפשר היה לנסות ולהשוות ביצועים לאלו של מנהלי תיקים אחרים, אך זו מטלה מסורבלת. דרך טובה יותר היא לאמוד את הביצועים שלכם ביחס לשוק כולו. אבל כיצד ניתן לעשות זאת, איך בכלל יודעים מה הם ביצועי השוק ? בדיוק לשם כך הומצאו מדדי היחוס של שוק ההון. מדדי יחוס הינם סלים של מניות (או אגרות חוב) בעלי מוטיב משותף, אלו לא סלים אמיתיים של מניות אלה ייצוג שלהם, ניתן הרי לאמוד את ביצועיהן של כל אסופה אקראית של מניות גם מבלי להחזיק בהן בפועל. מדדי יחוס הם דרך לנסות ולאמוד את ביצועיו של שוק ניירות ערך כזה או אחר על ידי הרכבת "סל" מרשימה של מניות אשר נותנות ייצוג טוב לשוק זה, הרכב הרשימה הוא לשיקולו הבלעדי של בונה המדד, אבל חלק מהמדדים זכו לאורך הזמן לפופולריות נרחבת אצל ציבור המשקיעים והפכו דה פקטו למדדים שמייצגים את השוק. מדד S&P-500 למשל הוא מדד שכזה, מדובר במדד פופולרי אשר עוקב אחר ביצועיהן של חמש מאות המניות של החברות הגדולות והחשובות ביותר אשר נסחרות בשוק המניות האמריקאי, המדד הזה בנוי כך שהוא "מחזיק" בחמש מאות מניות אלו כל אחת מהן על פי גודלה היחסי בשוק. החשיבות של מדד זה ואחרים כמותו היא שהוא נותן אמדן לא רע לביצועי שוק המניות בכללותו, או לפחות לזה האמריקאי. קיימים גם מדדים דומים על שוק המניות האירופאי או הסיני ואחרים. מדדים לא בהכרח מתמקדים במיקום גאורגרפי, ישנם מדדים גם עבור מגזרים עסקיים – מדד על שוק מניות הטכנולוגיה למשל, או הבנקים, או חברות הנפט, או אפילו חברות שמתעסקות בדייג, בגידול קנביס, בטכנולוגיות בלוקצ'יין ומה לא, אין לזה סוף

מדדים מניות נבחרים לדוגמה:

  • S&P 500 – מדד מניות נרחב אשר מאפשר חשיפה לחלק ניכר ממניות התאגידים הגדולים והמשמעותיים ביותר בארה"ב.
  • Russell 2000 – מדד מניות נרחב מאוד של מניות של חברות קטנות ובינוניות בארה"ב.
  • NASDAQ 100 – מדד אשר מאפשר חשיפה לתאגידי ענק בארה"ב אבל עם הטייה חזקה למגזר הטכנולוגיה.
  • STOXX Europe 600 – מדד אשר מאפשר חשיפה לחלק משמעותי מהחברות הנסחרות באירופה.
  • MSCI World – מדד גלובלי אשר מאפשר חשיפה נרחבת למרבית התאגידים והחברות הציבוריות בקרב המדינות המפותחות.
  • MSCI Emerging Markets – מדד גלובלי אשר מאפשר חשיפה נרחבת למרבית התאגידים והחברות הציבוריות בקרב המדינות המתפתחות.
  • Tel Aviv 125 – מדד של 125 החברות המשמעותיות ביותר במדינה זערורית (ספק מפותחת ספק מתפתחת) במזרח התיכון אשר כל מי שקורא שורות אלו מושקע בה גם ככה.

אקטיבי או פסיבי ?

לקח זמן רב באופן מפתיע מרגע המצאתם של מדדי המניות ועד אשר בשנות השבעים פתח אדם בשם ג'ק בוגל את קרן הנאמנות מבוססת המדד הראשונה, בוגל הסתכל על כלל מנהלי התיקים והבחין שבשנה נתונה חלקם מנצחים את המדד וחלקם מפסידים לו, אבל בממוצע כולם מתכנסים לביצועי המדד, ואם זה המצב אז למה לא לבנות קרן השקעות שבנויה ממניות המדד ועוקבת אחרי ביצועיו ? מדובר היה בקרן אשר החזיקה באופן ממשי במניות של מדד ה – S&P-500. קרן השקעות כזו שעוקבת אחר ביצועי המדד נקראת קרן מחקה ומטרתה לעקוב אחר ביצועי המדד ולעשות זאת כמה שיותר בזול. בעוד שקרנות מנוהלות צריכות להעסיק אנליסטים מוכשרים שיבחרו מניות אשר יצליחו לנצח את המדד – קרן מחקה איננה צריכה לעשות זאת, היא פשוט קונה את כל המניות אשר מרכיבות את המדד ללא כל שיקול דעת וזהו. קרנות מחקות הן כלי העבודה העיקרי של המשקיע הפסיבי בבואו להרכיב תיק השקעות.

לכאורה, הקרנות המנוהלות (אקטיביות) אמורות להצדיק את העמלות הגבוהות שהן דורשות בביצועים עודפים ביחס למדד, אבל מחקרים רבים מראים שלאורך זמן, רוב הקרנות המנוהלות משיגות ביצועים נמוכים ממדד הייחוס שלהן, כך שיש לכם סיכוי טוב לשלם יותר ולקבל פחות.

כיוון שהתשואה שתקבלו מקרן מחקה היא לכל היותר (אבל גם לכל הפחות) תשואת המדד אחריו היא עוקבת, כל שבריר אחוז של דמי ניהול יאכל ישירות מהרווח שלכם. אם למשל תשואת המדד בשנה נתונה היתה עשר אחוז ודמי הניהול היו אחוז אחד אז בידכם תוותר תשואה של תשע אחוז. לפיכך שמירה על דמי ניהול נמוכים ככל הניתן היא קריטית והיא אחד מעקרונות היסוד של סגנון ההשקעה הפסיבי.

מתחילים לבנות תיק השקעות

כאשר פתח ג'ק בוגל את קרן ההשקעות המחקה שלו ההתענינות היתה מוגבלת, מאז השתנתה התמונה מהקצה אל הקצה וכיום קיים מבחר כמעט בלתי נדלה של קרנות אשר מחקות מבחר גדול באותה המידה של מדדי שוק, יש עושר גדול של מוצרי השקעה עוקבי מדדים ומי שרוצה להכנס יותר לעומק ימצא פירוט רב אצל הסולידית.

אז היכן מוצאים את קרנות הנאמנות המחקות ? יש מבחר עצום של קרנות וקשה למצוא מקום שמרכז את הידע בצורה נוחה, אני מניח שזה לא במקרה, יש לא מעט אינטרס ללא מעט גופים להשאיר אותנו בערפל, אבל הרגולציה דורשת לחשוף את הידע, אז מה שעושים זה מסך עשן – מפיצים יותר מדי ידע ומעט מדי דרכים לסנן אותו. כמו עם כל חיפוש ידע באינטרנט המשחק הוא משחק של החסרה, יש ידע עצום והחוכמה היא לדעת לסנן מה שלא רלוונטי.  המקום הנוח ביותר לדעתי לחיפוש קרנות בארץ הוא אתר פאנדר, יש באתר כלי חזק לדירוג קרנות אבל נראה שהם הורידו ממנוע החיפוש שלהם את הקרנות המחקות. ועדיין, קיימת באתר רשימה של כלל הקרנות המחקות המנוהלות על ידי גופי השקעה מוסדיים בישראל, אפשרות נוספת לחיפוש קרנות כאלו ניתן לקבל גם באתר הבורסה לניירות ערך.

בהמשך הפוסט אני אציג רשימה מתומצתת של קרנות מחקות בישראל גם עבור קרנות מנייתיות וגם עבור קרנות אג"חיות.

אגרות חוב

אגרות חוב (אג"ח) הן סוג של ניירות ערך וכשמן כן הן – בעלות על חוב. בעל האיגרת מלווה כסף לגוף כל שהוא לתקופה ידועה מראש ובתמורה הוא זוכה לתשלומי ריבית במהלך התקופה הנדונה. איגרת חוב הינה חוזה מחייב והגוף הלווה מחוייב לשלם למחזיק האיגרת את סכום הקרן ואת הריביות באופן שהוגדר מראש. אגרות חוב הינן מכשיר השקעה בטוח יחסית, זרם התשלומים ידוע מראש ומובטח בחוזה, אבל הרווח המקסימלי האפשרי מאגרות החוב הוא חסום.

החלק האג"חי בתיק ההשקעות שלנו אמור להיות החלק הבטוח של התיק, לכן נשקיע אותו רק באגרות חוב של ממשלת ישראל, ככלל צריך לזכור, גם אגרות חוב, למרות שהן אמורות לספק בטחון לתיק שלנו אינן מכשיר פיננסי בטוח. כפי שכתבתי בפוסטים הקודמים, אין ארוחות חינם, אם אגרות החוב נושאות תשואה הן גם נושאות סיכון, הביטחון שלהן הוא יחסי בלבד, הן בטוחות ביחס למניות, אה כן וההתנהגות שלהן נוטה להיות הפוכה לזו של מניות. בזמן משבר, כשהמניות נופלות – אגרות החוב הממשלתיות דווקא נוטות לעלות. אז מה הם הסיכונים הרלוונטיים לאגרות חוב, הראשון והמשמעותי ביותר – סיכון של חדלות פירעון. אגרת חוב כשמה כן היא, אנו מלווים כסף לגורם כל שהוא, אותו גורם מתחייב להחזיר את הכסף בתום תקופה מוסכמת בתוספת ריבית, אם אותו גורם פושט את הרגל אז אנו נקבל רק חלק מהסכום שהיה אמור לחזור אלינו, ויתכן שגם זה לא. את הסיכון הזה אנו מביאים כמעט לאפס בכך שהולכים על אגרות חוב של ממשלת ישראל, הסיכוי של ישראל להגיע לפשיטת רגל הוא כמעט אפסי. הסיכון השני הוא סיכון הריבית – אגרות חוב לא מגיבות טוב לריבית עולה ומגיבות טוב לריבית יורדת. שני הסיכונים שציינתי פה, הן סיכון הריבית והן סיכון חדלות הפירעון מחמירים ככל שאגרת החוב הונפקה לזמן ארוך יותר, וזה הגיוני, ככל שהחוב מונפק לזמן ארוך יותר כך גדלה אי הוודאות לגבי מה תהייה הסיטואציה ביום בו מנפק החוב יידרש להחזיר אותו. תקופת החיים של אגרות חוב נמדדות לרוב על פי מושג שנקרא מח"ם (משך חיים ממוצע). לא נכנס פה להסבר התאורטי אבל רק אסביר שככל שהמח"ם של האיגרת ארוך יותר – היא נחשבת יותר מסוכנת והתשואה ממנה עולה. כפי שרשמתי קודם, התפקיד של החלק האג"חי בתיק ההשקעות שלנו הוא לספק בטחון יחסי, לכן לא נרצה לרדוף פה אחרי תשואה ונסתפק בזמן מח"ם קצר יחסית, המלצתי האישית היא לנסות ולהתאים בין אופק ההשקעה שלכם לבין שנות המח"מ של אגרות החוב שברשותכם, במידה ואינכם יודעים בדיוק מה הוא אופק ההשקעה שלכם אני ממליץ לשמור על מח"מ קצר של חמש שנים או פחות, אבל זו רק המלצה. יש גם את הנושא של סיכון אינפלציה, אינפלציה בגדול זו שחיקה של כוח הקנייה של הכסף שלכם, אגרות חוב רגילות לא מגנות עליכם בפני אינפלציה, מי שכן עושות זאת הן אגרות החוב צמודות המדד, ההמלצה הגנרית היא שחצי מאגרות החוב שלכם יהיו רגילות וחצי צמודות מדד.

קיים גם מוצר השקעה שמבחינת פרופיל הסיכון והתשואה שלו נמצא באמצע הדרך בין אגרות חוב ממשלתיות למניות, מדובר באגרות חו"ב שמנפיקים תאגידים ולא ממשלות והוא נקרא אג"ח קונצרני, מדובר במכשיר השקעה לגיטימי לחלוטין אבל לטעמי אין לו מקום בתיק השקעה פסיבי. יש שתי סיבות לכך, הראשונה היא שמדובר במכשיר השקעה שדורש רמה גבוהה יותר של ידע פיננסי ותחכום על מנת לבחור נכון לעומת אגרות חוב ממשלתיות וזאת בגלל שבעוד שבנייר ערך ממשלתי קיים בעיקר סיכון הכרוך בעליית הריבית, באג"ח קונצרני קיים באופן מהותי יותר גם הסיכון של פשיטת רגל של הגוף הלווה. הסיבה השניה היא שלאג"ח קונצרני יש נטיה להפגין קורלציה גבוהה יותר להתנהגות שוק המניות, אנו מחפשים משהו שיסיט הפסדים בזמן ששוק המניות מתרסק, לא משהו שיעמיק אותם. יועצי השקעות בבנקים אוהבים לשווק אגרות חוב קונצרני בתור אגרות חוב עם תשואה גבוהה יותר מאלו הממשלתיות ומתעלמים מכך שהתשואה הזו באה כפיצוי על הסיכון המוגדל של מכשיר ההשקעה הזה.

היצע הקרנות האג"חיות במקורות שתיארתי למעלה הוא עצום, וקל ללכת לאיבוד אם אינכם בקיאים בתחום, לכן לצורך הנוחות הכנתי רשימה מתומצתת של קרנות אשר זמינות בישראל, זו רשימה חלקית ביותר של המצאי הקיים בשוק, הקוים שהנחו אותי בבניה שלה היו אלו:

  • קרנות מחקות בלבד.
  • שמירה על דמי הניהול הנמוכים ביותר האפשריים.
  • חלוקה לקרנות מוגנות מאינפלציה (צמודותת מדד) וכאלו שאינן (שקליות).

שימו לב שהמספרים אשר מופיעים בשם הקרן מייצגים את זמן המח"מ שלה כאשר מק"מ הוא מלווה קצר מועד – אג"ח ממשלתי לתקופה קצרה מאוד של פחות משנה.

מניות

מניות (מלשון מנה) הינם ניירות ערך אשר מייצגים בעלות חלקית על עסק, אם העסק מצליח אז מחזיק המניה זוכה בחלק מהרווחים דרך עליית הערך של המניה, לעמת זאת אם העסק נכשל מחזיק המניה צפוי להפסד בצורה של ירידת ערך המניה. מניות הינן מכשיר השקעה מסוכן יחסית אך הוא גם מאפשר להנות מעליית ערך משמעותית.

בכל מה שקשור במניות מילת המפתח היא גיוון, צריך לבחור במכשיר השקעה (או מספר מכשירים) שיאפשרו לנו לקבל חשיפה למספר רב של מניות, על פני מגוון של תעשיות, גודל  ומיקום גאוגרפי. הרעיון הוא פשוט, לא שמים את כל הביצים בסל אחד. מניות זה מכשיר פיננסי מסוכן, אנו שואפים למצב בו להתרסקות של מניה בודדת (וכן, גם לנסיקה שלה) לא תהיה השפעה מהותית על תיק ההשקעות שלנו, רק לעליה והירידה של ביצועי השוק כולו. כן כן, הקורא המחוכם כבר בטח הבין את המשמעות של מה שרשמתי פה, אני קורא לכם להיות בינוניים. זהו אחד הסודות הגלויים השמורים ביותר של שוק ההון – הבינוניות משתלמת! אתם מחפשים את הממוצע, לא את הדבר הגדול הבא. למה ? כי שם הסיכויים שלכם להצליח הם הטובים ביותר, למעשה שם הסיכויים שלכם להצליח טובים יותר מרוב קרנות הנאמנות המנוהלות, וכן גם יותר מהטמבל התורן במטבחון של העבודה שמספר לכולם על הבוחטות שעשה על מניה כזו או אחרת.

כדאי אולי גם שארשום מספר מילים על נושא החשיפה למטבע חוץ. קרנות מניתיות של מניות מחו"ל לרוב יחולקו בין כאלו שחשופות למטבע חוץ לבין כאלו שגידרו את החשיפה הזו. גידור שכזה מגן על המשקיע מתנודות בערכן של המניות בקרן שנובע משינוי בערכו של השקל ביחס למטבע בו נסחרת הקרן (לרוב בדולרים או ביורו). גידור שכזה אמנם מקטין את הסיכון אבל הוא עולה כסף ואוכל מתשואת הקרן. אישית אני חושב שגידור מטבעות מתאים יותר לגופים שיש להם התחייבויות במטבע חוץ והכנסות בשקלים, גידור שכזה מאפשר להם לתכנן קדימה בצורה טובה ומגן עליהם מסיכון משמעותי. משקיע שאופק ההשקעה שלו ארוך לא אמור לחשוש מהתנודתיות בשערי המטבע, אבל זו רק דעתי האישית, למשקיעים שונים דעות שונות בנושא ובסוף ההחלטה נגזרת ממידת הסיבולת לסיכון ואופק ההשקעה של כל משקיע.

גם בכל הקשור בקרנות מניתיות ההיצע הוא עצום וקל ללכת לאיבוד אם אינכם בקיאים בתחום, לכן לצורך הנוחות הכנתי שתי רשימות של קרנות מחקות מניתיות אשר זמינות בישראל, זו רשימה חלקית ביותר של המצאי הקיים בשוק, הקוים שהנחו אותי בבניה שלה היו אלו:

  • קרנות אשר מחקות מדדי מניות רחבים ונפוצים בלבד. *
  • שמירה על דמי הניהול הנמוכים ביותר האפשריים.
  • חלוקה לקרנות חשופות מט"ח וכאילו שאינן חשופות למט"ח.

* מדד נאסדק מופיע ברשימה למרות שאיננו מדד נרחב במיוחד והוא מוטה למגזר הטכנולוגיה, הסיבה שבכל זאת כללתי אותו ברשימה היא שמדובר במדד שוק משמעותי ונפוץ מאוד.

קרנות מניתיות חשופות למטבע חוץ:

קרנות ללא חשיפה למטבע חוץ:

שימו לב שגם בשם הקרן וגם בעמודה הרביעית מופיעה הגדרת המדד שהקרן עוקבת אחריו, זה בעצם הנתון החשוב לצורך הבחירה.

ניתן להרכיב את הפזל בעצמכם על ידי שילוב קרנות של מספר מדדים או לבחור בקרן על מדד גלובלי כגון זו האחרונה ברשימה למעלה. אני שוב מדגיש, אנחנו מחפשים גיוון, זה לא באמת משנה אם נשיג זאת דרך קרן אחת או מגוון קרנות. עם זאת לא מומלץ להתפרע, ארבע או חמש קרנות לפי חלוקה גאוגרפית זה יותר ממספיק, לא כדאי להגזים במספר הקרנות. יש לכך שתי סיבות, הסיבה הראשונה היא מהותית, לאחר שחציתם רף מסוים של גיוון בתיק הגיוון כבר איננו אפקטיבי ואתם למעשה מוסיפים קרנות שלא לצורך, הסיבה השנייה היא טכנית – אתם מסבכים את תהליך איזון התיק, נגיע לכך מיד.

חשוב לציין שיש מבחר עצום של קרנות נאמנות והרשימה האמיתית גדולה בהרבה מזו שהבאתי כאן, העיסוק המרכזי בנושא כרוך בסינון המתאימות ביותר. מכלול השיקולים הוא גדול ובמידה ותרצו להבין מספיק בשביל לבחור קרנות בכוחות עצמכם תגלו שלא חסר מידע  באינטרנט, כאן למשל. עם זאת הרשימות שהבאתי למעלה בהחלט מספיקות בשביל לשלוח אתכם לתחילת דרככם בבניית תיק ההשקעות הפסיבי שלכם.

קנייה ותחזוקה

אוקיי, אז בחרנו הקצאת נכסים שמתאימה לנו, ואפילו בחרנו את קרנות הנאמנות שיאפשרו לנו לממש את הקצאה הזו, אבל איפה קונים קרנות הנאמנות ? כלומר, זה לא שהולכים לשוק ומבקשים שני קילו מקרן כזו וכזו… האמת, זה לא מאוד רחוק מזה, רוב הבנקים היום מאפשרים קניית קרנות נאמנות דרך השירות הטלפוני שלהם או דרך האינטרנט, כל מה שדרוש זה לנקוב במספר הקרן ובסכום אותו אתם מעוניינים לקנות. הסכום אותו נקצה לכל קרן נגזר מהקצאת הנכסים שביצענו קודם. אם למשל יש לנו מאה אלף שקל והקצאת הנכסים שלנו היא 70% אג"ח ו- 30% מניות אז כלל הסכום שיוקדש לקרנות נאמנות של מניות יהיה שלושים אלף ולקרנות של אגרות חוב – שבעים אלף.

לאחר שבנינו תיק השקעות המותאם עבורנו נשאר החלק האחרון – תחזוקה. תיק השקעות צריך לאזן אחת לתקופה, מה זה אומר לאזן ?  זה אומר שאם למשל הקצאת הנכסים המקורית בתיק שלכם הייתה 60-40 ולאחר שעבר זמן החלק המנייתי גדל, אז תמצאו את עצמכם עם הקצאה שונה ממה שתכננתם. אחת לתקופה מוגדרת (רבעון, חצי שנה, שנה) יש להיכנס לתיק, ולדאוג לכך שהאיזון יחזור למה שהוגדר בהקצאת הנכסים המקורית, בין אם על ידי השקעה של כסף חדש במקומות הדרושים ובין אם דרך מכירת יחידות מה"מנצחים" וקניית יחידות מה"מפסידים"בתיק. פעולת האיזון גם נועלת רווחים שהצטברו, וגם מחזירה את התיק למידת הסיכון שהגדרתם עבורו. שימו לב שמדובר בפעולה אוטומטית לחלוטין, את החשיבה והתכנון ביצעתם בהתחלה, מעבר לזה נדרשות רק פעולות תחזוקה שלא דורשות חשיבה יתרה.

סיכום

נחזור על התהליך בקצרה :

  • הקצאת נכסים על פי אופק ההשקעה והיחס שלנו לסיכון.
  • בחירת קרנות נאמנות מחקות לפי הקצאת הנכסים שנבחרה ומתוך שאיפה לגיוון ולשמירה על דמי ניהול נמוכים ככל הניתן.
  • קניית הקרנות.
  • איזון תקופתי.

זהו, זה לא עניין מסובך במיוחד. זו על קצה המזלג היא כל תורת ההשקעה הפסיבית, אין סודות גדולים, הכל דיי פשוט, נושא בחירת הקרנות אמנם דורש מעט ידע ותרגול אבל השד באמת לא נורא, וחוץ מזה, כפי שכבר רשמתי, ניתן להניח ליועץ ההשקעות שלכם בבנק לבצע את החלק הזה.

נקודה אחרונה, קוראים נאמנים של הבלוג הזה (אם אמנם יש כאלה), כבר בטח תוהים בשלב הזה מדוע אני דוחף כל כך חזק את רעיונות ההשקעה הפסיבית בשעה שאני בעצמי הולך בכיוון השני, זה נושא מעניין, אולי אכתוב על כך יום אחד.

זהו, סיימתי את חובתי האזרחית לכתיבה הפרגמטית, מעתה אוכל לשוב בשקט לכתוב על נושאים תאורטיים חסרי עניין לציבור 🙂

לקריאה נוספת –

הליכת אקראי בוול סטריט – ספרו רב המכר של ברטון מלכיאל אשר עוזר לפזר את מסך העשן של וול סטריט.

הקוף שניצח את מומחי ההשקעות – ספר של מאיר לירז, זהו ספר קצר ותמציתי הכתוב בשפה פשוטה ומכיל את כל מה שצריך לדעת על נושא ההשקעה הפסיבית, עשו לעצמכם טובה וקראו אותו.

מדריך קרנות מחקות של הסולידית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: