פחם דיגיטלי

בין אם מדובר בפירמידות בגיזה, במלחמה קדושה של מלך אירופאי כזה או אחר או ברעיון של ההיפסטר שיושב לידכם בבר בתל אביב וחופר על המיזם החדש שלו, כל יוזמה אנושית נזקקת למימון, עובדה זו לא השתנתה לאורך ההיסטוריה. מי שכן השתנתה מאוד היא הטכנולוגיה הפיננסית שאיפשרה למיזמים האלו לקבל את המימון הדרוש להם. גם כאן כמו בשאר ההתפתחויות התרבותיות והטכנולוגיות לאורך ההיסטוריה האנושית לא מדובר בדרך רציפה אלה בכזו שלוותה בלא מעט מהמורות ומכשולים. דוגמה נהדרת למהמורה שכזו היא סיפורו של כלכלן סקוטי בן המאה השמונה עשרה, ג'ון לואו שמו. לואו היה כלכלן מבריק שהקדים את זמנו בשנים רבות, הרעיונות שלו על מהות המסחר וטיבו של הכסף הקדימו רבים שבאו אחריו, בינהם כלכלן סקוטי אחר בן המאה השמונה עשרה בשם אדם סמיט ואחד בריטי מהמאה העשרים בשם ג'ון מיינרד קיינס. לרוע מזלו של לואו ההיסטוריה זוכרת אותו בעיקר בשל אירוע "קטן" אחד שהוא סוג של גרם לו – בועת המיסיסיפי הנודעת לשימצה, אולי הבועה הפיננסית המודרנית הראשונה, גם בזה הוא היה פורץ דרך.

John Law

בתקופה בה חיי ופעל ג'ון לואו אירופה היתה על סיפו של שינוי מהותי והחלה להחליק החוצה מחשכת ימי הביניים אל תוך התקופה המודרנית המוקדמת, התקדמויות רבות התרחשו בכל תחומי המדע והטכנולוגיה אבל גם בתחומי הפיננסים. בנקים כפי שאנו מכירים אותם היום כבר פעלו, כסף נייר היה קיים וכך גם מניות, אבל כסף במהותו נתפס כמשהו שונה מזה שכלכלנים בני ימינו מבינים וכך גם המסחר. היום אנחנו מבינים שמסחר הוא תהליך בו שני הצדדים יוצאים נשכרים, אבל המחשבה ששלטה אז בתפיסה הכלכלית היתה של משחק סכום אפס – בכל עסקה יש מרוויח ויש מפסיד. תפיסה שכזו היתה במידה רבה תולדה של האופן בו חשבו אז על כסף. זהב ובמידה מסויימת גם כסף (המתכת) היוו את בסיס הערך עבור הכסף לצורותיו, שטרות ומטבעות נופקו תמיד על בסיס פקדון של מתכת יקרה, כסף הנייר היה למעשה רק אסמכתה לבעלות על זהב או כסף, בעלות שקל יותר לסחור בה באמצעות שטרות נייר מאשר במטילי מתכת כבדים. בנקים באירופה כבר החלו להניח את התשתית לכלכלה המודרנית בכך שהחלו לנפק הלוואות בסכומים שגדולים מערך הזהב שבכספות שלהם אבל הפרדיגמה היתה (ונשארה כזו כמעט עד תקופתנו אנו) שבסיסו של כל הכסף בעולם הוא בזהב, ואם זה המצב אז הגיוני לנסות לצבור כמה שיותר מהמתכת הצהובה וברור שיצוא זה דבר טוב כי הוא מגדיל את מאגרי הזהב וברור שיבוא הוא שלילי כיוון שהוא עושה את ההיפך.

עכשיו נסו לדמיין, בתוך סיטואציה כמו זו שתיארתי כאן, כיצד תראה כלכלה של מדינה אשר רוקנה את עתודות הזהב שלה על מלחמות או הוצאות חסרות ערך כלכלי, מדינה שכזו תהיה למעשה במצב של פשיטת רגל כיוון שללא זהב לא יתאפשר לה להנפיק כסף, ובלי כסף הכלכלה תקועה. יתכן אולי שתחשבו שזה מצב מגוכך, הרי למדינה יש משאבים אחרים, יש עץ ויש מחצבים, יש טכנולוגיה ויש תושבים שיכולים לעבוד, אז איך יתכן שמחסור ביסוד מתכתי אשר כמעט ואין בו צורך ממשי בכלכלה היומיומית משבית אותה כמעט לחלוטין ? נשמע מוזר, אבל כך זה היה. כאן נכנס לתמונה הסקוטי שלנו, לואו היה מהמר, רודף נשים ,רוצח מורשע (שלא ממש באשמתו), גאון פיננסי ואיש עם כוונות טובות סך הכל, הוא ראה את אירופה מתבוססת בעוני מחפיר ולא מצליחה להחלץ ממנו וחיפש דרך לשנות את המצב, הוא גם הבין שלא מדובר בגזירה משמיים אלה מצב שהוא תוצאה של התנהלות.

מה שלואו הצליח להבין היה שכסף הוא דבר נטול ערך, מדהים כמה החשיבה הזו היתה מתקדמת לזמנה, ביחוד לאור זה שעד היום רבים עדיין מתקשים להבין את העניין הזה.

אני אחזור על האמירה האחרונה כיוון שהיא חשובה – כסף הוא דבר חסר ערך. אם יצא לכם להתקל באמירות של כלכלנים על ביטקוין ומטבעות דיגיטליים אחרים בטח נתקלתם באמירות בסגנון זה שהם "חסרי ערך פנימי" וגירדתם את ראשכם בתמיהה. בין אם אתם מחסידי המטבעות הדיגיטליים ובין אם לאו אתם צריכים להבין שכלכלנים תופסים את כל המטבעות כחסרי ערך פנימי, למעשה הם נותנים באמירה הזו לגיטימציה למטבעות הקריפטוגרפיים, חסידי הביטקוין היו צריכים כנראה להתחיל לדאוג אם כלכלנים היו טוענים שהוא בעל ערך.

בשלב הזה אתם בטח מנסים להבין על מה לעזזל אני מדבר, איך אפשר לטעון שכסף – אולי ההמצאה הגדולה ביותר מאז הגלגל (ומכונת הכביסה) הוא חסר ערך ? ובכן, הוא חסר ערך במובן הזה שהוא לא מחזיק ערך בזכות עצמו אלה מייצג ערך על בסיס הסכמה רחבה וכוללת של אנשים, הערך הזה הוא מאוד מאוד אמיתי, אבל הכסף הוא רק ייצוג שלו.

את הדבר הזה בדיוק הבין ג'ון לואו, והוא הבין דבר נוסף, אם כסף רק מייצג ערך והוא נטול ערך בעצמו אז: א- הוא לא חייב להיות ממומש על גבי מטבעות זהב, נייר יכול להתאים באותה מידה, ב- הערך של כסף שמונפק לא חייב להיות מבוסס על זהב, הוא יכול להיות מבוסס על כל דבר אחר בעל ערך, אדמה למשל, או יוזמה מסחרית, או יוזמה מסחרית מבוססת על אדמה, ורצוי במקום פורה ועשיר במשאבים, אבל אם אין כזו אז גם אדמת ביצות שורצת תנינים ומלריה תתאים, כך לפחות חשב ג'ון לואו. טוב נו, הוא כנראה לא באמת חשב ככה, אבל זו היתה בסופו של דבר המציאות בסיפור שלו.

לואו זכה לנסות את התאוריות המוניטריות פורצות הדרך שלו בצרפת של לואי ה-15, המלך הילד אשר ירש מאביו מדינה בפשיטת רגל וחוב אדיר. באמצעות שילוב של קסם אישי, אינטלקט חריף וטעם טוב באופנה (במונחים של אז) הוא הצליח להתברג אל החוגים הנכונים והתחבב על עוצר הממלכה הדוכס ד'אורלינס אשר שימש כשליט בפועל עד שהמלך הצעיר יגיע לפרקו. האפשרות למציאת פתרון לבעיית החוב העצום אשר שיתק את כלכלת צרפת קסמה לאורלינס אשר הניח לסקוטי השרמנטי לנסות את השיטה החדשנית שלו ואיפשר לו לייסד בנק פרטי שקיבל את הזכות להנפיק שטרות נייר בחסות המדינה ושימש בפועל כבנק המרכזי של צרפת.

בהתחלה זה עבד נפלא, כלכלת צרפת עלתה על פסים של צמיחה, החוב הלאומי התכווץ והרבה מאוד אנשים הפכו עשירים מספקולציה במניות חברת המיסיסיפי – חברה בחסות ממשלתית שיסד לואו אשר קיבלה צ'רטר מהמלך לסחור עם הקולוניות הצרפתיות באמריקה, למעשה המושג מיליונר נטבע בפעם הראשונה בכדי לתאר את המתעשרים החדשים האלו. אבל לואו היה שאפתן חסר תקנה והוא לא ידע מתי לעצור, הוא שיחק עם דברים שנוסו בפעם הראשונה ושהוא עצמו לא הבין עד הסוף. מניות חברת המיסיסיפי טסו למעלה על גבי טירופו של ההמון הנלהב ותאב הבצע אבל כאשר אנשים החלו להבין שהדבר היחיד שיכול שהם יכולים לקבל מביצות לואיזיאנה זה מלריה התפוצצה הבועה והכסף הרב שהודפס על מנת לתמוך בעליה המטאורית הזו בערכן של המניות גרם לאינפלציה משתוללת, הרבה מאוד אנשים איבדו את הכל ובינהם גם מיודענו ג'ון לואו אשר ברח מהמדינה מפחד ההמון הזועם ומת חסר כל מספר שנים לאחר מכן.

אתם בטח שואלים את עצמכם למה סיפרתי לכם את הסיפור המדכא הזה, התשובה לכך היא ביטקוין.

אם יש משהו שהאנושות למדה מהאירוע המכונן הזה הוא ששילוב של כסף נייר ביחד עם שליטה ממשלתית על הכמות שלו ומעורבות של גופים פיננסיים גדולים שמקורבים למוסדות השלטון הוא מתכון לאסון. בעצם, כשחושבים על כך האנושות לא למדה הרבה ואירועים כאלו חזרו על עצמם שוב ושוב לאורך היסטורה המודרנית כאשר האחרון שבהם התרחש בסוף שנת 2007 עם התפוצצות בועת הסאב פריים בארצות הברית אשר גררה את העולם כולו למיתון שנמשך שנתיים.

באופן שכנראה לא היה מקרי, זמן קצר לאחר אירועים אלו הוציא לעולם איש מסתורין בשם סאטושי נאקאמוטו את המניפסט שלו, נאקאמוטו חיפש דרך להוציא את הכוח הכלכלי מידיהן של ממשלות וגופים פיננסיים גדולים ולבזר אותו בין כל אנשי העולם, קיומן של רשת האינטרנט ושל טכנולוגיות הצפנה חדשניות איפשרו לו לעשות בדיוק את זה. בלב השיטה שהציע נאקמוטו עמד נושא האמון, בשיטה הנהוגה היום אנו למעשה נדרשים לתת אמון במוסדות הממשלה אשר מדפיסה את הכסף ובגופים פיננסיים אשר משמשים כמתווחים בעסקאות הנעשות באמצעותו, אמון שאלו וגם אלו מפרים מדי פעם בצורה מפעימה. הדרך להתגבר על כך לשיטתו של נאקאמוטו היתה ייסוד של מטבע דיגיטלי אשר יסחר על גבי רשת האינטרנט, הוא ייוצר בכמות מוגבלת ובאופן כמעט אוטומטי כך שלאף ממשלה לא תהיה שליטה עליו או יכולת להדפיסו והמסחר בו יהיה מבוזר לחלוטין בין המשתמשים כך שלא יהיה צורך בשום גוף פיננסי באמצע, הבעיה נפתרה.

לכאורה מדובר פה בצעד קדימה, אבל מה שעשה נאקמוטו היה להביט אל העבר הרחוק בכדי לקבל השראה כיצד להשתמש בטכנולוגיה של המאה העשרים ואחת בכדי לממש שיטת מסחר בת אלפי שנים, הוא החזיר את המסחר במטבעות "זהב" אל עידן האינטרנט.

אבל האנושות הרי התנערה מהשימוש בזהב כבסיס לשיטה המוניטרית, כפי שרשמתי למעלה מדובר בשיטה בה הכלכלה העולמית הופכת למשחק סכום אפס בו כל שחקן מנסה לצבור כמה שיותר זהב על חשבון האחרים, זו שיטה שיוצרת מנצחים ומפסידים, מעקרת את המסחר הבינלאומי מהמהות שלו ומעודדת פרוטקציוניזם ומרכנטיליזם, בנוסף לכל זה זה מדובר בשיטה שלא מאפשרת לחלץ את הכלכלה כאשר היא נקלעת למשבר.

כאשר מנתקים את מצאי הכסף מכמות הזהב הפיזי שקיימת בכספות משחררים אותו מעוגן שכובל אותו לכמות מוגדרת וסופית ולמעשה מאפשרים יצירה של כסף בהווה על מנת שיקבל את ערכו בעתיד על ידי יזמות מוצלחת, בצורה שכזו ניתן להתניע את הכלכלה מחדש כאשר היא נקלעת למיתון ובכך למנוע ממיתון להפוך למשבר חמור, כך בדיוק עשו בנקים מרכזיים בכל העולם לא מזמן בעת משבר מגיפת הקורונה, לו היו עושים זאת בזמן המשבר הכלכלי הגדול של שנות השלושים יתכן ולא היה הופך זה האחרון לארוך וחמור כפי שהיה. הצד השני של המטבע (pun intended) הוא שהסרת המגבלה על כמות הכסף מאפשרת לריבון להדפיס כסף ללא בקרה ולגרום לאניפלציה דוהרת. הגדלת כמות הכסף על ידי הממשלה, גם אם היא לא גורמת לאינפלציה עלולה לעודד שריפת משאבים על יוזמות כושלות רק בשל כך שהן מסוגלות לקבל מימון בקלות ובזול, אלו שני צידי המטבע של השיטה המוניטרית הזו שחזה ג'ון לואו ואשר מקובלת היום למעשה במרבית העולם.

אז מי צדק, (היפני?) סאטושי נאקמוטו או הסקוטי ג'ון לואו ? אני מאמין שהאנושות צריכה תמיד להתקדם ולא לצעוד לאחור, אימוץ השיטה של נאקמוטו אולי תשמור עלינו מדי פעם ממקרים קיצוניים של אינפלציה וניצול כספי משלם המיסים בידי מוסדות פיננסיים ש"גדולים מדי מכדי ליפול", אבל היא עשויה לגרור אותנו חזרה לימי הביניים במידה ותאומץ באופן נרחב – תארו לעצמכם משבר כלכלי עולמי שאיננו נגמר פשוט כיוון שאין איך להפסיק אותו.

אני רואה קו ישר שמקשר את תופעת המטבעות הקריפטוגרפיים לתאוריות קונספירציה כאלו ואחרות שבליבן חוסר אמון בממסד, במדע, במערכות השילטון ובמערכת הפיננסית. חזינו בפוטנציאל ההרסני של תאוריות כאלו עם ההתנגדות המסוכנת לחיסונים לוירוס הקורונה וכן לחיסונים בכלל, המחשה נוספת של התופעה הזו היא התגברות הפרוטקציוניזם והתנגדות למסחר בינלאומי, עליית הלאומנות בעולם והעירעור השיטתי של מוסדות השלטון בידי נושאי תפקידים ממשלתיים כמו גם כרסום כוחה של הדמוקרטיה במדינות רבות בעולם. זה לא מקרי שססמת הבחירות של דונלד טראמפ דרשה להחזיר את ארצות הברית אל העבר, אל מה שהיתה פעם כשהיא היתה גדולה, כאשר אנשי עסקים פעלו ללא כל רגולציה, עבודת ילדים היתה מותרת ורכבות פעלו על פחם שהוצא ממכרות על ידי פועלים שהיו מאוגדים באיגודי פועלים.

הקדמה מגיעה עם מחיר מסויים, היא מעניקה לנו בטחון ונוחות אבל היא דורשת מאיתנו אמון, אמון בעורכי דין, ברואי חשבון, ברופאים, בסטטיסטיקאים ובמדענים ולמעשה בכל מי שמבין בדברים מסובכים טוב יותר מאיתנו.

פעם, בעבר, כשארצות הברית היתה גדולה וכך גם העולם, היא התבססה על פחם בשביל יצור החשמל הדרוש לה, לו היינו משתמשים עדיין בפחם כמקור עיקרי לחשמל היה ענן העשן שנוצר בעקבות הפקת החשמל הרב הדרוש לחציבת המטבעות הקריפטוגרפיים כבר חונק את כולנו. התקדמנו מאז והחשמל המופק ממקורות מתחדשים כבר מסמן את העתיד, אבל עדיין משתמשים בו בשביל לזמן את העבר, שם נטוע הביטקויין, אין לנו באמת מה לחפש שם.

לקריאה נוספת:

https://www.newyorker.com/magazine/2019/08/05/the-invention-of-money

2 תגובות בנושא “פחם דיגיטלי

הוסיפו את שלכם

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: