מדוע אתם לא צריכים לבחור מניות

pexels-photo-850216

האם אתם בוחרים מניות בעצמכם או מתכננים לעשות זאת ? יופי, כדאי שתדעו שזה איננו רעיון טוב במיוחד.

נתחיל בגילוי נאות – אני עצמי בוחר מניות וגם מתכוון להמשיך בכך בעתיד, לפחות בשנים הקרובות ובאחוז מסויים מהתיק. נמשיך בגילוי נאות נוסף – אני לא טוב בזה.

אני מבין שיש סיכוי טוב שבשורות שכתבתי למעלה אצליח לעצבן את כולם, הן את מחנה המשקיעים האקטיביים שכפרתי בתורתם והן את מחנה המשקיעים הפסיביים שיחשבו אותי לצבוע. אבל לפני שתנתן למי מהם ההזדמנות להתנפל עלי בטענות, אני רוצה להסיח מעט את דעתכם בכתיבה על נושא שאני מבין בו יחסית לא מעט – אני רוצה לכתוב קצת עלי. 

שמי אדם, ציון הפסיכומטרי שלי הוא 726, אני בוגר תואר ראשון בהנדסת מכונות ותואר שני במנהל עסקים. אני עוסק בעולם הפיננסים כבר כחמש שנים ואת דרכי בעולם הזה התחלתי בהיכלות הקודש של האקדמיה עם פישר, מרקוביץ, שארפ, פאמה ותורת התיקים הנפלאה שנבעה מהעבודה הקולקטיבית שלהם, עם זאת מהר מאוד הבחנתי בחוסר הקשר הכרוני שלה למציאות וחישבתי מסלול מחדש. קראתי את כל מה שיכולתי להשיג משל בן גרהם ובן טיפוחיו ווארן באפט, אני קורא ספרים, בלוגים ועיתונות כלכלית על דרך קבע ואף כותב בעצמי בלוג בנושא. אני מבין לא רע במימון ובחשבונאות. אני מבין יחסים פיננסיים, אני קורא דוחות שנתיים של חברות ויודע להעריך את שווין (ניתוח DCF למי שמתעקש). יש לי ידע בסיסי בכלכלה (מיקרו ומקרו), אני מבין באופציות ונגזרים (אם כי אינני יודע עדיין כיצד לחשב את שווין ומקווה שמצב זה של הדברים ישמר גם בעתיד ויסלחו לי בלאק ושולץ). למעשה אני מניח שאלמלא המחסור בהכשרה פורמלית ובעיקר אלמלה המחסור בתעודה- יכולתי להשתלב ללא קושי בבית השקעות זה או אחר כאנליסט מן המניין. כדי להוסיף לכל אלה אני גם מכיר היטב את תורתם של דני כהנמן, עמוס טברסקי וריצ'רד ת'יילר אשר יסדו את ענף הכלכלה ההתנהגותית, וההכשרה שלי כמהנדס נותנת לי גם מעט יתרון בצורה של הבנה עמוקה יותר משל האדם מן השורה בסטטיסטיקה והסתברות וביכולת לחשיבה אנליטית.

הסיבה שכתבתי את כל אלה היא על מנת לנסות ולהראות שנקודת הפתיחה שלי לעיסוק בבחירת מניות איננה רעה, יש אמנם טובות ממנה, אבל יש גם רעות הרבה יותר.

אז למה בכל זאת אינני מוצלח בבחירת מניות ? יתכן שאני פשוט לא מוכשר בזה, יתכן גם שפשוט לא היה לי מזל, אבל העובדה שמרבית העוסקים בתחום לא ממש מצליחים בו רומזת לכך שיש פה משהו מעבר. נתחיל קודם בכך שאני משוכנע שניתן לבחור מניות בצורה אפקטיבית וליצור בכך ערך מוסף על פני השקעה במדד. אינני נמנה עם המאמינים שהשוק יעיל ושלא ניתן לנצח אותו אלה עם המאמינים שזה אפשרי אך קשה בצורה קיצונית, ואני מקווה להצליח ולהמחיש לכם כאן בדיוק עד כמה.

הכשרתו של אנליסט מניות מאפשרת לו לעשות שני דברים היטב – לקבוע אם חברה מסויימת היא איכותית או לא ואם יש הזדמנויות צמיחה לפניה, וכן אם מחירה גבוה או נמוך ביחס לשוויה. עם זאת, קיים פער בין היכולת להבין אם מניה כל שהיא היא טובה או זולה לבין היכולת לעשות מכך רווח עודף על המדד. מה שאני מנסה להגיד פה זה שבתור אנליסט או בוחר מניות אתה יכול לעשות הכל נכון ועדיין להשתרך מאחורי מדד השוק. מאמר שנתקלתי בו במקרה הצליח לנסח בצורה מתמטית מחשבות שרצו אצלי בראש כבר זמן מה – המשחק הוא מכור, וכמו הרבה דברים שאנו בני האדם לא טובים בהבנה שלהם – הסיבה נעוצה בגורמים מעולם ההסתברות והסטטיסטיקה.

הטריגר לכתיבת הפוסט הגיע מתוצאות תיק ההשקעות שלי השנה, תחושת הבטן שלי היתה שכמעט כל המניות בתיק היו בחירות מוצלחת ועלו בצורה יפה, ועדיין התוצאות היו נחותות משמעותית ביחס למדד, מה שגרם לי  לנסות ולהבין מה קורה פה. המשך הפוסט מבוסס על המאמר המתואר לעיל וכן על ניתוח עצמאי משלי, הוא מעט טכני אבל אני חושב שעבור מי ששוקל לבחור מניות בעצמו הוא שווה את מעט ההתעמקות הנדרשת. מי שאינו מעוניין בכך יכול לדלג על החלק הטכני, הפרדתי אותו לנוחות הקוראים.

הסיבות לסיכוי הנמוך לנצח את המדד מתחלקות כפי שאני רואה זאת לשתים, הראשונה קשורה באופן בו תשואת המניות נוטה להתפלג כך שמרבית התשואה מתרכזת בקבוצה קטנה של מניות:

stocks spread
Source: A Wealth of Common Sense

הסיבה השניה קשורה במשקלים בהן מופיעות המניות שנבחרו בתיק. נתחיל מהסיבה הראשונה, דמינו לעצמכם עולם בו קיימות רק עשר מניות, בהנחה והתשואה על מניות אלו מתפלגת כפי שהיא מתפלגת בעולמנו אז זו תהיה סוג של התפלגות נורמלית בה יש הטיה מסויימת של הממוצע לכיוון הרווחים אשר נובעת מכך שההפסדים מוגבלים אך הרווחים לא. זה אומר שיהיה מיעוט קטן של מניות אשר יצליחו בצורה קיצונית ומיעוט קטן של מניות אשר יתרסקו והשאר יתפזרו כך שמרביתן יחזירו תשואות שקרובות לממוצע בשוק. לשם הדגמה, בואו נניח על סמך ההנחות לעיל שמתוך העשר יהיו שתי מניות שיחזירו 100%, עוד שתיים שיחזירו הפסד של 50% וכל השאר יחזירו 10%, תיק זה יחזיר בממוצע 16% וזו גם תהיה תשאותו של מדד פאסיבי על תיק זה שיחזיק בכל עשרת המניות במשקל שווה. אם תנסו לחשב מה הסיכוי לבחור תיק שתשואתו גבוהה מהממוצע על ידי הרכבת תת קבוצה של שלוש מניות מתוך תיק זה תגלו שהסיכויים קטנים למדי, הסיבה היא שרק חלק קטן מהמניות אחראי למשקל גדול במיוחד מהרווחים. במקרה של התיק ההיפוטתי שלנו מדובר בשתים בלבד מתוך העשר. כל שילוב של שלוש מניות שלא מכיל לפחות את אחת משתי המניות המובילות של הקבוצה יוביל לביצועי חסר ביחס למדד. אז נכון שבחירה בתיק בו שתיים או יותר מהמניות הן מניות מובילות יוביל לתשואה גבוהה בצורה לא פרופורציונית, אבל לא דרושה הבנה עמוקה בהסתברות בשביל להבין שכשמדובר רק בשתיים כאלו מתוך העשר הסבירות לבחור בהן היא קטנה. יותר מזה, יש עדיין אפשרות שתצליחו לבחור לתיק שלכם את המניות המובילות ועדיין תפסידו למדד, נגיע לכך מיד.

זה נכון שבחירה שונה של המספרים שמתארים את התפלגות התשואות תוביל לתוצאות קצת שונות, לפעמים יהיו מקרים בהם יותר קל לנצח את הממוצע ולפעמים פחות כתלות בהתפלגות התשואות בשוק בכל שנה ושנה, עם זאת, כל התפלגות בה מרבית התשואה מרוכזת בקבוצה קטנה של מניות והיתר משיגות תשואה שקרובה לממוצע או נופלת ממנו תהיה כזו שבה הסיכוי לבחור תיק שינצח את המדד על ידי בחירה פרטנית של מניות הוא קטן. העניין הוא שמצב הדברים הנ"ל מאפיין הייטב את התנהגותו של שוק ההון.

עד עכשיו עסקנו בתיק בו המניות מופיעות במשקלים שווים, אבל לא כך בנויים האינדקסים המרכזיים כגון S&P 500, אלו מוטים כך שהמניות המוצלחות יותר תופחות במחירן ולאורך זמן הולכות ותופסות נפח גדל והולך מהמדד. המשמעות היא שלאורך זמן האינדקס מכיל כמות גדולה יותר של המניות שהיו בעלות הביצועים הטובים ביותר. העניין הוא שבשל תופעה שנקראת מומנטום המניות שהצליחו בעבר נוטות להיות גם אלו שמצליחות בהווה ובעתיד הקרוב, לאור זה מדד כגון ה- S&P 500 נוטה להיות מוטה לכיוון של אחזקה גדולה יחסית במניות שצפויות להצליח בזמן הקרוב. כל זה אומר שבעולם הדמיוני שתיארתי קודם בו רק עשר מניות, מדד בסגנון ה- S&P 500 יקרא ככל הנראה S&P 5 והוא יכיל כמעט בוודאות לפחות אחת משתי המניות המוצלחות מתוך העשר, ועוד שתיים או שלוש מאלו שהניבו תשואה שקרובה לממוצע. אולי תהיה בו מניה אחת מהמפסידות ואולי לא, אבל גם במקרה בו אחת המפסידות תשתרבב אליו המשקל שלה בתוכו יהיה נמוך ואילו משקלן של המצליחות יותר יהיה גבוה. על מנת לנצח תיק שמורכב בצורה כזו תצטרכו לבחור נכון לא רק את המניות הנכונות אלה גם את המשקל בו תופיע כל אחת מהן בתיק. גם אם תבחרו נכון את כל המניות עדיין יתכן שתפסידו למדד במידה ולא בחרתם את המשקלים שלהן נכון.

את מה שהראתי בפסקאות למעלה ניתן לסכם בכך שהשוק מוטה בצורה כזו שנסיון להכות את המדד יכול להצליח רק על ידי בחירה בתת קבוצה קטנה ומוצלחת במיוחד של מניות ומתן משקל יתר ביחס למדד למניות שצפויות להצלחה הגדולה ביותר. זו אמנם הדרך היחידה להצלחה גדולה אבל זו דרך שסיכויי ההצלחה שלה מתגמדים למול הסיכוי הגדול הרבה יותר להשגת תשואות גרועות במיוחד, אם אתם בונים תיק עם מספר מצומצם של מניות ונותנים לכל אחת מהן משקל שונה, אתם עלולים גם לבחור את המניות לא נכון וגם להעניק משקל יתר לגרועות שבהן. השוק כהרגלו לא מעניק ארוחות חינם, אם אתם רוצים סיכוי לתשואה גדולה במיוחד אז עליכם לחשוף את עצמכם לסיכון גדול במידה זהה. הפיתוי להשיג תשואות לא פרופורציוניות קיים בדיוק בשל העובדה שזו אפשרות אמיתית, רק שכמו בקזינו סיכוייה מאוד נמוכים, והסיכוי לזכות בקביעות פעם אחר פעם נמוך אפילו יותר.

אז למה בכל זאת לנסות ? הסיבה היא שהשקעה בשוק ההון הוא משחק שמשלב יכולת עם מזל, זה איננו משחק של מזל בלבד כפי שמניח הניתוח הסטטיסטי למעלה. אבל כפי שראינו, הסיכויים מוטים לרעת המשקיע האקטיבי, זה אומר שהיכולת שלו צריכה להיות מאוד יוצאת דופן על מנת לפצות על כך, זו הסיבה שאנשים כמו ווארן באפט הם נדירים, אבל התגמול לאלו שמצליחים בכל זאת הוא אדיר.

אז מה הלקח מכל זה, עבור המשקיע הממוצע הלקח חד משמעית צריך להיות שאל לו להתפתות לכל מני מומחים מטעם עצמם שמתיימרים ללמד אותו כיצד לבחור מניות שיכו את המדד, מדובר בסוג של שרלטנות אשר מתאפשרת בחסות חוסר הבנה של ההסתברויות הרשומות למעלה וכמובן בשל חלומות על התעשרות מהירה. טוב יעשה המשקיע אם ישים את כספו בקרן עוקבת מדד, אם יעשה זאת לא רק שיבטיח לעצמו תשואה שלא נופלת מהממוצע בשוק, הוא למעשה מבטיח לעצמו תשואה גבוהה מזו של מרבית המשקיעים האקטיביים. ומה לגבי המשקיע הלא ממוצע ? זו שאלה לא רעה, שיקול לוגי קר אמור להוביל אותי למסקנה שגם עבורו (עבורי) השקעה באינדקסים היא הדבר הנכון לטובת מיקסום התועלת האישית, אבל כפי שפונקציות של מיקסום תועלת מפספסות ביכולת להסביר רציונל של אנשים במודלים כלכליים כך הן כושלות גם בהסבר לרציונל הפרטי שלי. סיבה אחת לכך היא שסגנון השקעה זה מקל עלי ברמה הפסיכולוגית מהפיתוי לנסות לתזמן את השוק ועוזר לי לשמור על המסלול. הסיבה השניה היא ככל הנראה יוהרה, עוד לא השתכנעתי שאין לי את היכולת להשתרבב לאחוזון הקטנטן של בוחרי מניות מוצלחים.

כיוון שקצת יותר ברור לי היום עד כמה גדולים הסיכויים הנערמים לרעתי במסע זה, יתכן ואבחר להקטין את חלקו האקטיבי של התיק שלי וזו על מנת להקטין את עלויות "שכר הלימוד" בדרכי להפוך לאגדת השקעות 😉 , זה יהיה טוויסט בעלילה עבור מי שעוקב אחר הבלוג שלי מראשיתו, זה איננו הטוויסט הראשון וסביר שגם לא האחרון, בשם הבלוג מופיע הביטוי –  "יומן מסע כלכלי", ובמסע כמו במסע לא תמיד אתה יודע לאן תיקח אותך הדרך. לא הבטחתי לצעוד בדרך כזו או אחרת, הבטחתי רק לשתף אתכם הקוראים במסע, וזו הבטחה שאני מתכוון להמשיך ולקיים 🙂

 

5 תגובות בנושא “מדוע אתם לא צריכים לבחור מניות

הוסיפו את שלכם

  1. היי אדם,
    קראתי את שני הפוסטים האחרונים שלך ולדעתי אתה עושה לעצמך עוול. הצגת תשואה השנה של 13% זה פנטסטי. למה אם מישהו עשה יותר ממך אמור להפריע לך כל עוד אתה עומד במטרות שלך?
    אני מניח שבהתחלה לקחת בחשבון שיהיו שנים שהמדד יעקוף אותך, אז מה השתנה?

    Liked by 1 person

    1. היי סטרבו,
      אני לא רואה זאת כאילו מישהו אחר עקף אותי, אני רואה זאת כאילו לא עמדתי ביעדים שלי.
      היעדים שלי (ולדעתי של כל משקיע אקטיבי) הם לנצח את המדד, אחרת למה בכלל להתאמץ? (בחירת מניות זה כיף אבל זה איננו שיקול תועלתני).
      אז נכון שיתכן שפשוט מדובר בחוסר קורלציה עם המדד וצפויות לי עוד שנים של תשואת יתר עליו, אבל א- בינתיים זה לא קרה, ב- כפי שמשתמע מהפוסט למעלה הסיכויים שזה יקרה קטנים, כנראה קטנים מאוד.
      אז נכון שיש עקומת למידה, אני טוב בזה לאין שיעור ממה שהייתי כשהתחלתי, אבל בגלל שהסכויים כל כך לא לצידי יתכן ויש הגיון בהקטנת החלק האקטיבי בתיק בזמן שאני ממשיך לשפר את כישורי בחירת המניות שלי בחלק קטן יותר ממנו.

      אהבתי

      1. יעד אלטרנטיבי הוא לקבל תזרים שאפשר לחיות ממנו גם כשהשוק מתרסק בחצי בלי לפגוע בעץ שמייצר אותו.

        האם אתה חושב שאתה מסוגל ברמה הפסיכולוגית להשקיע בתיק 100% מחקה מדד מניות בסביבה ללא מס?
        אם התשובה היא לא אז למה אתה משווה תוצאות לאחר מס ועמלות של תיק שאתה מסוגל להיצמד אליו ברמה הפסיכולוגית לתיק שאין שום סיכוי שתממש?

        האם יש מקום אחר בחיים שבו אתה משווה את התוצאות של עצמך לתוצאות שאתה לא יכול להשיג?

        אהבתי

  2. ראשית, השקעה במניות דיבידנד הינה אפיק השקעה ראוי, אבל זה לא המשחק שלי.
    לגבי תיק פסיבי, הכי קל בעולם לפתוח הוראת קבע בבנק ולהשקיע כל חודש סכום קבוע. הקושי הפסיכולוגי מגיע מעצם ניהול התיק, כך שבצורה פרדוקסלית דווקא אם אחליט לעבור ל-100% פסיבי יהיה לי יותר קל. כפי שרשמתי, אני עדיין בשלב חיפוש הדרך, התיק שלי עדיין אקטיבי אבל קיימים הרהורים לגבי העתיד, ואני חושב שטוב שכך.

    אהבתי

    1. השקעה במניות דיבידנד לא מתאימה לרוב האנשים שאני מכיר – אתה בחברה טובה 🙂

      מבחינת "הקמת" תיק פאסיבי אתה צודק בהחלט שזה יותר קל אבל האם יהיה לך קל להמשיך ולהחזיק בתיק 100% מדד מניות באמצע משבר? – אצלי התשובה היא: בהחלט שלא!

      הרהורים לגבי העתיד עוזרים לנו ללמוד ולהתפתח ולכן הם תמיד דבר חיובי.

      Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: