הטוב הרע והמכוער

eduardo-sanchez-251239-unsplash

זה מסלול שמוכר לרבים מאיתנו, לימודים, צבא, עבודה זמנית, טיול, שוב לימודים, עבודה ראשונה, עבודה שניה, ואז פתאום – כסף. עבור רבים, השאלה מה לעשות עם כסף עודף שמצטבר בחשבון מופיעה איי שם בשנות העשרים המאוחרות או השלושים המוקדמות לחייהם. בשלב הזה מתחילים קצת להתעניין מה עושים איתו. מסיבות שונות ומגוונות רבים מגיעים לשלב הזה מתוך בורות פיננסית כמעט מוחלטת ומתחילים להתעניין מסביב, מקורות המידע הזמינים מגיעים בדרך כלל מחברים, משפחה ומהאינטרנט. העניין עם חברים הוא שסביר שאותו חבר שעונה לכם בבטחון הרב ביותר הוא גם זה שמבין הכי פחות, ומגוון העצות שתקבלו ינוע בין שומר נפשו ירחק משוק ההון ועד ל- לשים הכל על הטרנד החם התורן. גם עצות משפחתיות לא נוטות להיות מוצלחות יותר, נראה שבורות פיננסית היא לא משהו שחולף עם הגיל.

שתי טעויות קשות ונפוצות ממתינות למי שמתחבט בדילמה הנ"ל, הראשונה היא לא להשקיע, השנייה היא להשקיע לא נכון. מבין שתי אלו הראשונה חמורה יותר. הימים בהם אדם יכל לעבוד ולחסוך כל חייו ולחיות בכבוד על החסכונות חלפו. אם פעם השקעה היתה פריווילגיה של בעלי ההון ,היום היא הכרח של כל אדם שרוצה להבטיח לעצמו זיקנה מכובדת. הסיבה שאני חושב שהטעות של אי השקעה חמורה יותר מאשר השקעה שגויה היא שהשקעה שגויה בגיל צעיר לרוב איננה פאטאלית כיוון שסכומי הכסף אינם גדולים ויש מספיק זמן להתאושש, בתנאי שמסיקים מסקנות נכונות מהנפילה כמובן.

ועדיין, למה לטעות על בשרך אם אפשר ללמוד מנסיונם של אחרים ? וכאן באים לידי ביטוי שלושה סוגים של מקורות מהם יכול החניך הטרי בשוק ההון ללמוד – הטוב, הרע והמכוער. המקורות הטובים הם אלו שמבינים ששילוב של חסכון והשקעה פסיבית תקופתית לאורך שנים הם הסיכוי הטוב והפשוט ביותר עבור האדם הממוצע לגרום לכסף שלו לגדול לאורך שנים. כולם מנסים להעביר את אותו מוטיב פשוט שאומר שהסוד הכי גלוי בשוק ההון הוא שאין בו שום סודות. מקורות כגון זה כוללים את "הסולידית" ואת אביה הרוחני מארצות הנכר "Mr money mustache" וכן מחברי ספרים כגון "הליכת אקראי בוול סטריט" של ברטון מלכיאל, ואפילו "הקוף שניצח את מומחי ההשקעות" של מאיר לירז. יש מבחן פשוט לזהות מקור מידע טוב על שוק ההון, אם הוא לא מנסה למכור לכם משהו חוץ מאידיאולוגיה הוא כנראה טוב, אם היכן שהוא בשורה התחתונה הוא מבקש מכם כסף – הוא כנראה מקור רע, וזה מעביר אותנו לנושא המקורות הרעים.

מקורות המידע הרעים מבקשים תמיד למכור לכם משהו, זה בדרך כלל יהיה מישהו שטוען שהוא עלה על סוד שמור שידוע רק למשקיעים עשירים והוא מוכן לחלוק אותו עמכם (תמורת סכום צנוע כמובן), אחרים יטענו שפיצחו בעצמם את השיטה להתעשרות מהירה והם יכולים ללמד גם אתכם, הם רק לא מגלים שהשיטה להתעשרות שלהם בנויה על הכסף שהם מוציאים מכם. לרוב מדובר בסוג כזה או אחר של תרמית או הונאת פירמידה ולאדם עם מעט חשיבה בקורתית קל למדי לחמוק ממלכודות כגון זה. אבל יש מלכודות אחרות, עדינות ומתוחכמות יותר וכאן אנו מגיעים אל המקור השלישי לידע פיננסי – זה המכוער.

קיימות מכללות רבות לשוק ההון שמתימרות ללמד אתכם כיצד להשקיע בתבונה, הן מתהדרות בחזות אקדמית כמעט והן טוענות שהן ילמדו אתכם בתוך כמה שבועות את כל מה שאתם צריכים כדי להיות משקיעים מוצלחים. יש גם אנשים פרטיים שמעבירים קורסים על שוק ההון, חלקם מתהדרים במושגים שנשמעים מכובדים כמו "השקעות ערך", אפילו שמו של ווארן באפט מוזכר על מנת לתת תחושה מכובדת שעורך הקורס יודע על מה הוא מדבר. יש שני דברים קטנים שאותם מומחים שוכחים להסביר לכם. הראשון הוא שאם כל אחד היה יכול להפוך למשקיע מוצלח אחרי קורס של מספר שבועות אז כולם היו עשירים. הם בונים על היוהרה והבורות של אנשים, צעירים לרוב, שלא מבינים שהסיבה שוורן באפט כל כך מפורסם היא שלהיות משקיע יוצא דופן זה קשה, מאוד קשה. רק כדי לתת תחושה אני רוצה לפרט מה הן הדיסציפלינות שמשקיע אקטיבי מוצלח צריך לשלוט בהן על מנת שיהיה לו סיכוי להשיג תשואה גבוהה מהממוצע. ראשית אתם צריכים לדעת חשבונאות, ולדעת אותה טוב, כנ"ל לגבי תורת המימון. אתם תצטרכו להכיר את תורת התיקים המודרנית, אתם צריכים להבין טוב סטטיסטיקה והסתברות, אתם תצטרכו לדעת דיי טוב כלכלה וגם להבין בשיווק וכן בכלכלה התנהגותית, תצטרכו הבנה טובה בניהול עסקים, שליטה בנושא הערכת שווי חברות והשכלה נרחבת בשביל לשלב את כל אלו על מנת להבין אילו חברות ראויות להשקעה ואילו לא. ואחרי כל זה, אתם גם תצטרכו קצת מזל, ולראיה קחו את כל מנהלי קרנות הגידור שיום אחד פשוט נפלו כי המזל לא האיר להם פנים.

הסיבה השניה בגללה אני טוען שכל אלו שמתימרים בזמן קצר ללמד אתכם כיצד משקיעים בשוק ההון שייכים לקטגורית מקורות המידע המכוערים קשורה בקטגוריה הראשונה- זו של המקורות הטובים. זוכרים שאמרנו שלא צריך שום ידע מיוחד בשביל להיות משקיע פסיבי מוצלח ? אם כך מדוע לקחת מכם כסף על קורסים כאשר ידוע גם לאילו שמעבירים אותם שיש לחניכים שלהם סיכוי טוב יותר להרויח לאורך זמן מהשקעה פסיבית אשר לא דורשת שום ידע מיוחד ? אתם מבינים, לוקחים מאנשים כסף על משהו שפשוט אין בו צורך, וגם בזה אני עושה פה למובילי הקורסים האלו הנחה משמעותית כיוון שמרבית החניכים שלהם יצאו לעולם ההשקעות ויגלו על כספם שדרוש הרבה הרבה יותר ידע ונסיון בשביל להיות משקיע אקטיבי מוצלח.

ימי הפסח מתקרבים, התורה מספרת הרי על ארבעה בנים, גם התורה הפיננסית – חכם, תם, רשע וזה שאינו יודע לשאול. החכם אומר לכם להיות משקיעים פסיביים כי אם תרצו להיות משקיעים אקטיביים תצטרכו להשקיע הרבה מאוד זמן ברכישת ידע ונסיון רלוונטי. התם אומר לכם לא להשקיע, הרשע מנסה למכור לכם תרמית פירמידה, וזה שאיננו יודע לשאול מוכר לכם קורס, אבל לא שואל את עצמו מדוע הוא מוכר לכם מוצר שאין בו צורך.

שיהיה לכולכם חג שמח 🙂

 

 

 

 

 

מודעות פרסומת

5 תגובות בנושא “הטוב הרע והמכוער

הוסיפו את שלכם

  1. מסכים עם הנאמר. אבל הביסוס צריך להיותחזק יותר לדעתי. לא מסכים עם הנקודה על מנהלי קרנות הגידור- אין לנו שום מידע על הביצועים שלהם בטווח הארוך.
    ומעבר לזה, ידוע שהתשואה של הלקוחות קטנה מהתשואה של הקרן- נכנסים למעלה ובורחים למטה.

    שיהיה חג שמח וכשר.

    Liked by 1 person

  2. בתגובה לסטרבו:
    יש כמה דברים שאנחנו יודעים על מנהלי ההשקעות האקטיביים (לא מוגבל למנהלי קרנות הגידור):
    1. כקבוצה הם מניבים בדיוק את תשואת המדד – לא פחות ולא יותר
    2. למרות שחלקם מתיימרים להשקיע לטווח הארוך לכולם יש אינטרס להשקיע לטווח הקצר כי הבונוסים והמשכורות שלהם נמדדים לפי תשואה רבעונית (או לא היותר שנתית)
    3. להשקיע דרכם מצריך תשלום של דמי ניהול גבוהים

    השילוב של #2 ו-#3 מוביל את המשקיעים שמשקיעים דרך מנהלי השקעות אקטיביים עם דמי ניהול גבוהים לתשואת חסר משמעותית ביחס להשקעה ארוכת טווח במדד הייחוס הרלוונטי.

    בתגובה למאמר:
    טוב לראות שציינת שהשקעה פאסיבית נחשבת השקעה נכונה בטווח הרחוק בלי להגביל את זה לסוג מאוד ספציפי של השקעה פאסיבית.

    Liked by 1 person

  3. "…הימים בהם אדם יכל לעבוד ולחסוך כל חייו ולחיות בכבוד על החסכונות חלפו. אם פעם השקעה היתה פריווילגיה של בעלי ההון ,היום היא הכרח של כל אדם שרוצה להבטיח לעצמו זיקנה מכובדת…"
    עלית פה על תובנה מאוד מעניינת. ולדעתי גם נכונה.
    גם ללא סימוכין, מקורות ועובדות של מחקרים סטטיסטיים עם מתודיקות מעורפלות על חיסכון ויוקר המחיה אל מול כמות החיסכון – המשפט הזה מרגיש לי מאוד נכון אינטואטיבית.
    הקונספירטור הקטן שבי חושב בלית ברירה שזה מצב שנוצר "בכוונה" על ידי כוחות שוק גדולים מאיתנו… הכוונה שהאדם "הפשוט" מבין בכוחות עצמו שהוא צריך להיות מושקע בשוק ההון. מה שפעם אנשים התרחקו ממנו כמו מאש (ואפשר להבין אותם גם למה).

    תודה רבה על קריאה מעניינת.

    Liked by 1 person

    1. ראשית, אני שמח שמצאת את הקריאה מעניינת, זה תמיד כיף לדעת שההגיגים שלי מעניינים אנשים נוספים חוץ ממני 🙂
      שנית, בעניין תאוריות קונספירציה ושכאלה, אין לי ספק שפעולות הבנקים המרכזיים בשנים שמאז המשבר הכלכלי, של הורדת ריביות ותימרוץ מוניטרי מסיבי תרמו להעברה של הון מאלו שעדיין אין להם אל אלו שכבר יש להם, קריא בעלי ההון, או בראיה דורית – מדור הצעירים לדור המבוגרים. אבל, וזה אבל גדול, כוחות השוק איפשרו לבנקאים לעשות זאת, האינפלציה היא המנגנון שאמור היה למנוע הדפסת כסף מסיבית, וזאת נותרה נמוכה בצורה מעוררת תהייה. לו היתה האינפלציה מרימה את הראש, בנקים מרכזיים בעולם היו מוגבלים ביכולת הפעולה שלהם, כך שבסוף, מדובר לדעתי יותר בפעולה של כוחות השוק ופחות פעולה מוכוונת.

      Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: