כנרית במכרה פחם

בשבועות האחרונים עלה שוב ושוב בתקשורת הכלכלית ואפילו בערוצי התקשורת הרגילים נתון מעניין ולפיו התחלות הבניה ירדו בשלושים אחוז. בכל הכתבות האלו עלה נרטיב אחד בלבד – הקבלנים עצרו בניה כתגובה למהלכים של שר האוצר והם יגרמו למחסור בדירות שיאט או יהפוך את מגמת ירידת המחירים של השנה האחרונה.  דוגמאות לכך ניתן לראות כאן, וכאן, וכאן, וגם כאן. עם העובדות אי אפשר להתווכח, המחירים כבר שנה יורדים והקבלנים כבר שנה בונים פחות, אבל האם הנרטיב הזה שלפיו עצירת הבנייה צפוי להעלות בחזרה את המחירים מחזיק מים ? אני מודה שמדובר בנרטיב שקל להבין אותו ועל פניו נשמע סביר, אבל האם לא סביר באותה המידה להניח שהקבלנים בונים פחות פשוט כי הם צופים המשך ירידת מחירים ? הרי ברור שאם היו צופים דווקא עליית מחירים הם היו מעדיפים לשמור על קצב בניה גבוה בכדי להגדיל את הרווחים שלהם. אני אמנם לא מבין גדול בנדל"ן, אבל בכל זאת החלטתי לנסות לעשות משהו שבכלי התקשורת ויתרו עליו – לבדוק את ההיסטוריה. אז הלכתי לראות מה יש לנו ללמוד מהעבר. לצורך כך חיפשתי נתונים של התחלות בניה במיקרים של בועות נדל"ן מפורסמות מהעבר הקרוב- יפן, ספרד, אירלנד וארה"ב. רציתי לבדוק אם ניתן היה למצוא קשר בין התנהגות המחירים לבין קצב התחלות הבניה. כדי לא להלאות אני אקדים ואספר שבכל המקרים  ניתן היה לראות שלפני הצלילה במחירים הופיעה האטה משמעותית בקצב התחלות הבניה, אבל בואו בכל זאת נראה מה היה שם.

יפן:

japan1

japan2

מקור:

https://www.investing.com/analysis/this-is-what-a-bubble-looks-like:-japan-1989-edition-200197309

מדובר באחת מבועות הנכסים המסיביות שהתקיימו והיא כללה את כל שוק הנכסים ביפן, לא רק את הנדל"ן. הפיצוץ בערך המניות הגיע בשנת 1990, לנדל"ן לקח יותר זמן והמחירים הגיעו לשיא שנה אחר כך. התחלות הבניה לעומת זאת הגיעו לשיא בשנת 1988 בערך. בשנת 92, שנה לתוך ירידת המחירים, כאשר עוד לא לגמרי היה ברור אם מדובר בתיקון מחירים או בנפילה של ממש התחלות הבניה כבר פחתו ביותר מ- 30%. מחירי הדירות ביפן עדיין רחוקים מאוד מהשיא שלהם ויש אומרים שכלכלת יפן עוד לא התאוששה לגמרי עד היום.

ספרד:

spain1

spain2

בספרד, כמו בארה"ב המחירים הגיעו לשיא בשנת 2008, בשלב זה התחלות הבניה כבר נחתכו בחצי. נכון להיום המחירים עדיין נמוכים ב- 20% מהשיא.

ארה"ב:

us1.png

us2

בארצות הברית התובנה שהיתה בועה בנדל"ן ושהיא התפוצצה הגיע עם התרסקותו של בנק ליהמן ברד'רס בשלהי 2008, אבל המחירים הגיעו לשיא בשנת 2006, בתחילת 2007 כאשר המחירים רק התחילו להראות סימני ירידה התחלות הבניה כבר ירדו ב- 50%. נכון להיום מחירי הדירות שם חזרו לרמות השיא של לפני הקריסה.

אירלנד:

irland1

מקור : http://www.housing.gov.ie/housing/statistics/housing-statistics

irland2

 

גם באירלנד, כמו בארה"ב המחירים הגיעו לשיא בשנת 2007, לקראת סוף שנת 2008 כשהמחירים כבר ירדו כ-20%. הקבלנים כבר כמעט לגמרי הפסיקו לבנות, אבל המחירים המשיכו לצנוח עוד 3 שנים אחר כך. נכון להיום מחירי הדירות באירלנד עדיין נמוכים ב- 20% מהשיא.

אז מה ניתן להסיק מהנתונים, ויותר מכך, מה לא ניתן. נתחיל במה שלא ניתן להסיק. ובכן, לא ניתן להסיק שעיתונאי ישראל הלחוצים טועים. בשביל זה צריך מחקר הרבה יותר מקיף. מה כן ניתן להסיק ? בימי עבר נהגו כורי פחם לשאת איתם כנרית בכלוב, הכנרית שהינה רגישה יותר מבני אדם לגזים רעילים החלה לחוש ברע לפני הכורים ונתנה להם סימן שצריך להמלט. האם יתכן שהקצב התחלות הבניה הוא הכנרית במכרה של שוק הדיור ? הנתונים ההיסטוריים תומכים בזה. לפיכך ניתן היה לצפות שזה יהיה נרטיב שגם אותו יסקרו בעיתונים, זה לא קרה, ניתן רק לתהות למה.

 

מודעות פרסומת

משיח לא בא (אל תרנגולי ההודו)

לפני מספר ימים דיברתי על כוס בירה עם מישהי שסיפרה לי שהיא הולכת מחר לפגישה בבנק. כששאלתי למה היא ענתה שהיא הולכת לסגור משכנתא. אני מניח שהתקשיתי להסתיר את זה שקצת החוורתי כששאלתי אותה בזהירות אם מחירי הדירות הגבוהים כל כך לא מעט מטרידים אותה. התשובה של היתה מורכבת מכמה חלקים וכולם מעניינים. היא ענתה שיש לה כסף שגם ככה יושב בצד ולא עושה כלום, ושהיא מקבלת גם סכום מסויים מההורים שמבחינתם מיועד אך ורק לקניית דירה, וחוץ מזה היא קונה דירה שמבחינתה תהיה גם אופציה למגורים עבור עצמה. בשלב הזה כשהבנתי שרכישת הדירה מיועדת להשקעה ולא למגורים שאלתי (שוב, בעדינות) אם היא שקלה ערוצי השקעה אחרים. התשובה שלה היתה שבמניות היא לא מבינה כלום ושנדל"ן רק עולה.

כאמור, כל אחד מהגורמים בתשובה שלה מעניינים ואני אנסה להתייחס לכולם.

כסף בצד – ספטמבר 2008, הבילתי נתפס קורה – בנק ליהמן ברוד'רס, אחד הבנקים הוותיקים ובמכובדים בוול סטריט קורס  ומבהיר לכולם שמשהו מאוד לא בסדר במערכת הפיננסית. בן ברננקי, יושב ראש הבנק המרכזי האמריקאי שככל הנראה מבין את עומק הבור אליו הולכת ליפול המערכת הפיננסית, תוך כדי שהוא מצליח להימנע מהטעויות של קודמיו בזמן המשבר הגדול של 1929 פועל מהר ובנחישות ומוריד את הריבית מ-5% לאפס בתוך שנה, כשזה לא עוזר הוא גם מפעיל צעדים יצירתיים יותר כדי למנוע משבר נזילות ומציף את השווקים בכסף במה שנקרא ההקלה הכמותית הראשונה, אחרות, שנויות יותר במחלוקת יבואו אחריה. הפעולות של ברננקי עזרו, ארה"ב ושאר העולם אמנם נקלעו למשבר הגדול ביותר מאז זה של 1929, אבל לא למשבר שהיה מתרחש אלמלא הפעולות הנחושות שלו. העדות לכך היא בהבדל בין שני המשברים. המשבר של 1929 היה כל כך חמור וכל כך נרחב שאפשר לומר שהוא תרם במידה רבה לחוסר השקט העולמי שהוביל למלחמת העולם השניה. המשבר של 2008 היה קשה, אבל הוא היה קצר ובשנת 2009 כבר התחילו להופיע סימני התאוששות. וההתאוששות הזו למעט מהמורה קטנה בדרך בשנת 2011 היתה דיי רציפה. אבל ההשפעה של המשבר לא באמת נעלמה, בנקים מרכזיים בכל העולם המשיכו להחזיק את הריבית על הכסף נמוכה בצורה קיצונית, ויותר מזה, המשיכו להזרים כסף לשוווקים. בארצות הברית התקיימו תוכניות הקלה כמותית 2 ולאחריה 3. בשנת 2015 הצטרף גם האיחוד האירופי לחגיגה והחל בתוכנית הקלה כמותית משלו. בנקים מרכזיים בכל העולם הציפו את העולם בכסף בשווי של טריליוני דולרים. הכסף הזה תמך אמנם בהתאוששות המרשימה של הכלכלות העולמיות אבל היו לו תופעת לוואי משמעותיות.
כשכסף נמצא במחסור יש תגמול לאילו שמחליטים לשים אותו בשוק, התגמול מגיע בצורה של ריבית גבוהה. כשהכסף בעולם קיים בשפע, לאף אחד אין אינטרס לשלם לכם ריבית גבוהה על הכסף שלכם, פשוט כי אין בו מחסור. המשמעות של זה היא שיש המון כסף שמחפש איך לעבוד ולקבל תשואה אבל יש מעט מדי אפשרויות לעשות זאת. בסיטואציה כזו משקיעים שמחפשים תשואה על ההשקעה שלהם מעלים את מחירי הנכסים במרדף אחר תשואה. התהליך הזה קרה בכל העולם והרים את מחיריהם של כל הנכסים הפיננסיים, ממניות, ממשיך לסטארט אפים מבטיחים, ועד נדל"ן. התהליך הזה לא פסח גם על מדינה קטנה במזרח התיכון. משקיעים רבים שיש להם כסף בצד (כסף כאמור הפך להיות בעשור האחרון מוצר שמצוי בשפע) הרימו את מחירי הנדל"ן בארץ. אגב, בניגוד לשאר העולם התהליך הזה לא ממש קרה בשוק המניות הישראלי, הסיבות לכך עדיין לא ממש ברורות לי ולאחרים. בכל אופן, התופעה הזו של כסף בצד שמחפש תשואה בעולם בו תשואה היא במחסור איננו משהו שסתם ככה קרה, זה נגרם וזה נגרם במכוון על ידי הבנקים המרכזיים בכל העולם, ובנק ישראל ביניהם.

כסף מההורים –  אלוהים יודע שאני מכיר את התחושה הזו, ההורים לוחצים שתקים כבר את הקן המשפחתי הקטן והנעים שלך, רצוי בגבעתיים או בעיר פרברית נחמדה אחרת. הם גם מוכנים לשים מאות אלפי שקלים מהכספים שהם הרוויחו בשנות עמל רבות כדי לתמוך בך במשימה הזו. דירה עולה שני מיליון ? אין בעיה, ההורים ישימו חצי מיליון, אני אגרד עוד איזה מאתיים אלף, והנה, שמח ומאושר אני יכול לגשת לבנק ולקבל משכנתא.
לא יודע, משהו בתוכנית הזו פשוט לא נשמע לי הגיוני. ההורים עבדו שנים רבות עבור הכסף ומגיע להם ליהנות ממנו, אז נכון, מבחינתם לתמוך בילדים זו משאלת נפש, אבל גם אז, תוחלת החיים היום רק עולה ועולה, אם פעם אנשים הזדכו על ציוד שנים לא רבות אחרי הפנסיה, היום אנשים חיים שנים רבות אל תוך העשורים המאוחרים של החיים, ובשביל זה צריך כסף. אני אפילו לא מדבר על התרחיש בו אחד ההורים הופך לסיעודי ועל העלויות הכרוכות בכך. בקיצור, לקחת מאות אלפי שקלים מההורים לא נראה לי חכם כשמסתכלים לטווח הארוך. זו גם תופעה דיי חדשה, לא נראה לי שדור ההורים שלנו הזדקק לתמיכה כל כך משמעותית מההורים שלהם כשהם רכשו את הדירה הראשונה שלהם.

דירה היא גם למגורים – עם מניות אי אפשר לעשות כלום חוץ מלמכור אותן, ובכסף (או בדיבידנדים שהתקבלו מהן) להשתמש כדי לקנות מצרכים. דירה היא מוצר שונה, בדירה אתה יכול לגור ועל הדרך להפסיק לשלם שכירות. זה לא הנכס הפיננסי היחיד שניתן להשתמש בו בצורה מועילה. בשוק הסחורות ניתן לרכוש נכסים שונים ומשונים בהם יש אפשרות להשתמש, מיץ תפוזים למשל נסחר בבורסות בעולם, מה דעתכם למשל לקנות במאות אלפי שקלים את כל הכמות לה תזדקקו במהלך חייכם של מיץ תפוזים? או בקר, מה דעתכם לקנות כמה פרות ? לא תצטרכו לקנות עוד סטייקים לעולם! עכשיו ברצינות, בפוסט קודם שלי כבר הראתי שאין היגיון בלקנות ביוקר מוצר שניתן לשכור יותר בזול. אז נכון, בעלות על דירה מגיעה עם כמה יתרונות פסיכולוגיים משמעותיים, (שקט מההורים למשל). אבל ברמת מחירים מסויימת, זה פשוט כבר לא עושה שכל, אפילו כשלוקחים בחשבון את הפרמיה על האלמנטים הפסיכולוגיים שנכנסים לעסקה.

חוסר הבנה במניות – יש משהו שמרתיע אנשים מהעיסוק בשוק ההון, זה לא קשור לאינטליגנציה. אייזק ניוטון, המוח החריף ביותר (לדעתי) שקדם לאיינשטיין, אמר שהוא יכול לחשב את מסלולם של כוכבי הלכת אבל לא לחזות את טירופם של בני האדם. הוא אמר זאת לאחר שהפסיד את רוב כספו בהשקעה כושלת באחת מהבועות הפיננסיות המפורסמות ביותר – זו שנקראה בועת הים הדרומי.  מדובר בבן אדם שהמציא ענף שלם במתמטיקה רק כי היו חסרים לו כלים אנליטיים לנתח את התנהגותו של היקום (גם לייבניץ, כן, כן אני יודע, אני בצד של ניוטון, אני גם מעדיף את סטאר טראק, תתמודדו…). בני אדם נורמליים פשוט לא בנויים לאתגר שמציב לפניהם שוק ההון. ההצלחה בשוק ההון מגיעה אם אתה מצליח לעשות דבר אחד ודבר אחד בלבד – לקנות בזול ולמכור ביוקר. למרות שזה נשמע פשוט זה דורש אינטלקט מסויים, אבל כזה יש בעולם בשפע, התכונה השנייה שנדרשת היא רציונליות. כולנו רוצים לחשוב שאנחנו רציונליים אבל הרציונליות, בניגוד לעמדתם של הכלכלנים הקלאסיים מצויה מאוד בחסר בעולמם של בני האדם. על התובנה המהפכנית הזו זכה חוקר מדעי ההתנהגות דניאל כהנמן בפרס נובל לכלכלה (שותפו למחקר, עמוס טברסקי היה זוכה יחד איתו אילו רק היה אז בחיים). היו אחרים שהגיעו לתובנות דומות, גו'ן מיינרד קיינס ואדם סמית' למשל, אבל בזמנם עוד לא הומצא פרס נובל וגם אם כן, אנשים לא היו בשלים עדיין להבין את ההשלכות. העניין הוא שחוסר הרציונליות האנושית שמעודדת בועות פיננסיות היא אותה חוסר רציונליות שמעודדת בועות בנדל"ן.
נחזור אבל למניות , מעולם בהיסטוריה האנושית לא היה קל כל כך וזול כל כך להשקיע במניות כמו היום. קרנות אינדקס הפכו את המשחק לנגיש עבור כולם והיכולת להשקיע בזול בסל רחב ומגוון של מניות הפכה לנחלת הכלל. כמות הידע שנדרשת היום בכדי להשקיע בשוק המניות העולמי היא אפסית, אבל אנשים כאמור אינם ממש רציונלים, הם מחפשים תחושת הביטחון שקשה לקבל ממניות, גם כשזו תחושת ביטחון מזויפת.

נדל"ן רק עולה  (או פרדוקס תרנגולי ההודו) – אחת האנלוגיות האהובות עלי להתנהגותו של שוק ההון מגיעה מבית מדרשו של ההוגה נסים טאלב. בספרו "הברבור השחור"  הוא מעלה אנלוגיה מעניינת, תרנגולי הודו שנולדים בשבי: כל יום מגיע המגדל ונותן להם את כל מה שהם צריכים, אוכל, מים ותרופות. הוא גם דואג לנקות את  המגורים שלהם. אם יציירו גרף של מידת הביטחון שמרגישים תרנגולי ההודו זה יהיה גרף שעולה בצורה ליניארית, כל יום שעובר ובו הם מקבלים אוכל ומים מעלה את ביטחונם שהמגדל רק רוצה בטובתם, הוא הרי כל כך דואג להם. ואז מגיע חג ההודיה… תרנגולי ההודו מעומתים עם המציאות העגומה בנקודה בה הביטחון שלהם במצבם מגיע לשיא של כל הזמנים. נשמע לכם מוכר ? האמירה שנדל"ן (או כל נכס אחר לצורך העניין) רק עולה איננה חדשה והיא גם לא ייחודית לנדל"ן. אם נחזור לכהנמן וטברסקי, אחת מהתכונות הלא רציונליות שלנו שהם הצליחו לזהות ולתעד היא העדפת המידע שהתקבל לאחרונה. בדומה לתרנגולי ההודו, אם משהו חוזר על עצמו שוב ושוב תקופה ארוכה אנו משכנעים את עצמינו שכך היה תמיד ושכך יהיה לנצח. זה לא דבר חדש והוא גם לא מוגבל לנ"דלן.
בשנות השמונים אנשים בארץ האמינו שמניות הבנקים יכולות רק לעלות, היתה לכך סיבה טובה, הן באמת רק עלו במשך שנים. רק שהעליה הזו התבררה כמלאכותית, הבנקים שמרו את מחירי המניות שלהם גבוהים באופן מלאכותי במה שנודע כוויסות מחירי מניות הבנקים, אבל כמו שאמרו לי בטירונות – לכל שבת יש מוצאי שבת ויש דברים שפשוט לא יכולים להמשך לנצח. מניות הבנקים ששנים נחשבו ככאלו שרק יכולות לעלות ירדו. אבל מה זה ירדו, הן כל כך ירדו שאנשים איבדו את כל רכושם ושלום חנוך כתב על זה את אחת הקלאסיקות הגדולות של הרוק הישראלי.
האם הנדל"ן בארץ עומד לקראת ירידה ? אני לא יודע, אני יכול רק לשער. אני כן יודע שהלך רוח שאומר שמשהו לא יכול לרדת הוא אותו הלך הרוח של תרנגולי ההודו של נסים טאלב. זה הלך רוח שצריך להישמר ממנו. יש אמירה מפורסמת של ג'ון טמפלטון שכל בועה פינסית (שוק שורי במקור) נולדת בפסימיות (מהחוכמה של הראשונים שמבינים שמחיר הנכסים ירד נמוך מדי), מבשילה מסקפטיות ( כשחקיינים באים בעקבות החלוצים ומבינים שניתן לעשות כסף אבל עדיין נוהגים בזהירות) ומתה מאופוריה (זהו השלב בו תרנגולי ההודו כבר בטוחים שהם לא יכולים להפסיד). בחייאת, אל תהיו תרנגולי הודו.

השורט הגדול

short

עד התואר השני לא ממש התעניינתי בעולם הזה של מסחר במניות, טוב, זה לא לגמרי נכון, התעניינתי, אבל לא הבנתי בזה כלום ולא היה לי דרייב להכנס לזה, האמת שגם לא היה לי קצה חוט. זה לא מפתיע אם כך שאת המושג "שורט" פגשתי לראשונה רק באוניברסיטה.  בערך באותה התקופה יצא לאקרנים הסרט "מכונת הכסף" או בשמו המקורי “The Big Short” אשר מבוסס על ספר של מיקל לואיס, והכניס לתודעה מושג שלדעתי היה בפעם האחרונה בכותרות בשנת 1929 כאשר בנקאי וול סטריט הימרו נגד שוק המניות בעיצומו של המשבר וגרפו רווחים על חשבון ההמונים שהפסידו. מרבית האנשים שראו את הסרט הצליחו להבין ששורט או בשמו העברי – השקעה בחסר, הוא הימור הפוך, כלומר הימור שמחירו של נכס ירד במקום שיעלה. נתחיל קודם כל בכך שנאמר שבסרט (שמבוסס על אירועים שקרו באמת) לא עשו שם שורט אלה השתמשו שם במכשיר פיננסי אחר בשם המפוצץ Cradit default swaps, סוג של נגזרת פיננסית שאחד מגיבורי הסרט המציא ושכנע את הבנקים בוול סטריט למכור לו פשוט כיוון שלא היתה דרך אחרת באותו זמן להמר נגד שוק הדיור בארה"ב, אבל בפועל, זה היה הימור כנגד, או בשמו הפופולרי – שורט.

אז מה זה בעצם שורט ואיך זה עובד ? פה אני אבוא ואתן תשובה שחורגת במקצת מההסברים שתקבלו במרבית המקורות, ברוב המקורות בהם תחפשו מה זה שורט יסבירו לכם ששורט זה זו מכירה בחסר של מניות, כלומר מכירה של מניות שבעצם אין לכם ( short of…) ומכאן מקור השם. את המניות הללו אתם מקבלים בהשאלה ממישהו שמצפה לקבל אותן בחזרה בעתיד, אתם מוכרים אותן בשוק ומקבלים כסף בתמורתן ואז ממתינים, אם מחירן יורד, אתם קונים אותן שוב במחיר החדש והנמוך יותר, מחזירים אותן למי שהשאיל לכם אותן ומשאירים בידיכם את ההפרש בין המחיר הגבוה בו מכרתם לבין המחיר הנמוך בו קניתם אותן בחזרה. אבל מה קורה אם מחירן דווקה עולה ? פה הדברים נהיים מעניינים, וזה מוביל אותי להגדרה האלטרנטיבית שלי למושג השורט.

בעיני שורט הוא פשוט הלוואה בהחזר משתנה, לא פחות ולא יותר. קצת בדומה להלוואה בריבית משתנה שלוקחים על משכנתא, שם, הריבית היא האלמנט שמשתנה לאורך חיי ההלוואה, במקרה של שורט זו הקרן – סכום ההלוואה שיש להחזיר, שמשתנה.

אז קודם כל, למה אני אומר שזו הלוואה ? כיוון שמישהו משאיל לכם מניות אותם אתם צריכים בסופו של דבר להחזיר, אתם מוכרים אותן ומקבלים כסף תמורתן, את הכסף הזה למעשה קיבלתם כהלוואה ואתם אמורים להחזיר אותו, רק שהסכום אותו אתם אמורים להחזיר מוצמד למשהו, הוא מוצמד למחיר של המניה עליה ביצעתם את הפעולה, אם הוא יורד אתם תחזירו פחות ממה שלוויתם, ואם הוא עולה אתם תאלצו להחזיר יותר מסכום הלוואה המקורי. את מי שהלווה לכם את הכסף לא מעניינת המניה, מעניין אותו לקבל את ערכה העדכני בשוק בכסף.

כמו בהלוואה רגילה, המלווה חושש מתרחיש שבו הלווה יפשוט את הרגל, מחירה של מניה יכול לעלות ולעלות ואם החוב שלכם מוצמד למחיר שלה יש סיכוי שתקלעו לחוב שגדול מכפי יכולתכם להחזיר. הדרך של המלווים להתמודד עם זה דומה לדרך בה הבנק שלכם מפחית את הסיכון במשכנתא שלקחתם, הוא מבקש מכם להפקיד הון עצמי באחוז מסוים מסך ההלוואה שאתם לוקחים. מדובר במרווח בטחון עבור המלווה (Margin), כאשר מחיר של מניה שעשיתם עליה שורט מתחיל לעלות נוצר בחשבונכם אצל הברוקר הפסד שהולך וגדל ככל שמחיר המניה עולה. הברוקר יאפשר לכם לצבור הפסד עד לגובה המקדמה שהפקדתם, מעבר לכך הוא מסתכן בהפסד שלא יוכל לגבות מכם (שוב, בשל הסיכון שההפסד יהיה גדול מכושר ההחזר שלכם). בשלב זה תקבלו שיחת טלפון מהברוקר, מה שמוכר בתעשייה כ-מרג'ין קול (Margin call)  בה הוא יבקש מכם להוסיף כסף להפקדה שלכם אצלו, אם תסרבו הוא פשוט יסגור לכם את הפוזיציה (שוב, מילים ז'רגוניות ליציאה מההשקעה) וינעל על שמכם הפסד בפועל שעד לאותו רגע היה על הנייר. בתרחיש כזה אתם תאבדו את כל סכום ההפקדה המקורית שהפקדתם בשביל לפתוח את הפוזיציה. זה לא נשמע כיף, אבל האמת שמבין התרחישים הרעים שיכולים לקרות בפוזיצייה של שורט זה דווקא התרחיש הטוב יותר. יש מצבים בהם מחיר של מניה עולה כמו טיל. חוזה שמן במיליארדים או הצעת רכישה נדיבה על ידי חברה אחרת הם לא אירועים נדירים. במקרים כאלה מחיר המניה יכול לעלות כל כך גבוה כל כך מהר עד שהברוקר שלכם פשוט לא יספיק לסגור את הפוזיציה. במצב כזה אתם עלולים להיקלע להפסדים כבדים ואפילו לחובות, זוכרים שאמרנו ששורט זו בעצם הלוואה שההחזר עליה משתנה ? אתם עלולים למצוא את עצמכם במצב בו לוויתם 100 אבל נאלצים להחזיר 1000. מצבים כאלה אינם דמיוניים, הם קורים מדי פעם. האחרון שבהם שהתפרסם פה היה ההסתבכות של בית ההשקעות IBI  בהשקעה על מדד VIX. גם שם לא היה מדובר בשורט כהגדרתו אלה במכשיר פיננסי אחר בעל אותם מאפיינים שסיבך את המשקיעים ואת בית ההשקעות.

ניתן אולי להבין מהטון שלי שאני אני מתייחס לשורטים בשלילה אך לא כך הדבר, מדובר במכשיר פיננסי מסוכן, זה נכון, אך גם מאוד יעיל כשמשתמשים בו בתבונה. קיומו גם הכרחי להתנהלות התקינה של השוק ואני אגע בכך בהמשך.

אני אתן דוגמה לשימוש נבון במכשיר הזה. נגיד שיש קבוצה של מניות שאתם חושבים שהן יקרות במידה לא מוצדקת ומחירן צפוי לרדת, אתם יכלים לבצע עליהם שורט. כזכור, שורט הוא מעיין הלוואה, לאחר ביצוע השורט יהיה לכם כסף מזומן בחשבון. נניח ואת הכסף הזה אתם מנצלים כדי לקנות קבוצת מניות הופכית לקודמת, כזו שלדעתכם הן זולות ומחירן צפוי לעלות. אם עשיתם כל זאת יצרתם משהו מעניין. קודם כל, השקעתם כסף שבכלל קיבלתם ממישהו אחר (למעט דמי המרג'ין ששילמתם בשביל לפתוח את פוזיציית השורט). במילים אחרות – מינפתם את עצמכם. אבל למעשה עשיתם משהו אפילו יותר מעניין. בואו נחשוב מה יקרה להשקעה שלכם במצבי שוק שונים: אם השוק יתחיל לעלות, פוזיציית השורט שלכם תפסיד כסף כיוון שהמחיר של המניות בבסיס שלה יעלו יחד עם השוק, אבל אם בחרתם נכון הם יעלו פחות מאשר המניות שאותם קניתם בצורה רגילה (לונג) כיוון שמלכתחילה בחרתם מניות יקרות שאין להם הרבה מקום לעלות עוד. כלומר, הלונג ירוויח יותר ממה שהשורט יפסיד ואתם בחשבון סופי תרוויחו כסף. ומה קורה בשוק יורד? שם יקרה דבר הפוך, פוזיציית הלונג שלכם תפסיד, אבל לא המון כיוון שמלכתחילה מדובר במניות שהיו זולות ואין להם הרבה לאן לרדת, פוזיציית השורט שלכם לעומת זו תרוויח יפה כיוון שלמניות יקרות יש הרבה לאן לרדת בשוק יורד. יצרתם סיטואציה מעניינת בה בכל שוק אפשרי אתם מרויחים, גם בעולה וגם ביורד, נשמע גאוני נכון ? את המבנה הפיננסי שתיארתי כרגע ממש לא אני המצאתי, המציאו אותו קרנות הגידור הראשונות, בזמנן זה היה מהפכני והם עשו על זה ים כסף, זהו למעשה הגידור שעל שמו נקראו הקרנות האלו. היום הקרנות הללו כבר חורגות מהקווים הצרים שתיארתי למעלה ולמרבה הצער מרביתן עושות ים כסף בעיקר לעצמן, למשקיעים שלהן פחות.

אבל לאסטרטגיה הזו יש קאץ' מאוד חמור, צריך להיות צודק בשני ההימורים, גם בשורט וגם בלונג. יתכן מצב בו שני ההימורים הללו שגויים ואז אתה מפסיד פעמיים, ובכלל המינוף האינהרנטי לסגנון ההשקעה הזה (כזכור, שורט זו הלוואה) אתה לא סתם מפסיד, אתה מתרסק. תרחיש כזה של "סערה מושלמת" קרה לקרן הגידור "לונג טרם קפיטל מנג'מנט", קרן גידור שהוקמה בשנת 1994 שבראשה עמדו כמה מהאנשים הכי חכמים בעולם כשהם מתוגברים בשני זוכי פרסי נובל לכלכלה. הקרן הזו פעלה בשיטה שתיארתי למעלה רק שהיא לא הימרה על מניות אלה בעיקר על איגרות חוב. את הבחירות במי להשקיע בלונג ובמי בשורט הם עשו על ידי שימוש במודלים מתמטיים מתקדמים ובתוכנות מחשב שהיו מהפכניים בזמנם. וזה עבד כמה שנים מצוין וסיפק תשואות פנומנלית למשקיעים שלהם, עד שזה הפסיק לעבוד. בשנת 1998 , לאחר המשבר בשווקים באסיה וקריסת ברית המועצות שתי הפוזיציות של הקרן הפסידו, הקרן נקלעה לסערה מושלמת והיא התרסקה. היא כל כך התרסקה שההפסדים שנגרמו איימו לקבור את כל המערכת הפיננסית במערב והיה צריך לחלץ אותה במיליארדים.

כפי שרשמתי למעלה, לאפשרות לבצע שורטים יש משמעות חיובית על שוק ההון, זו אופציה שמאפשרת למשקיעים פיקחים להבין שמחיר של מניה כזו או אחרת יצא מפרופורציה ולהוריד אותה חזרה למחיר שפוי יותר. ההנחה שמחירן של מניות משקף נאמנה את ערכן של החברות שעומדות מאחוריהן הוא מעמודי התווך של שוק ההון ובלעדיו יכולות להיווצר בועות פיננסיות. משקיעי השורט בעצם עוזרים לווסת את המערכת.

לסיכום, שורט הוא מכשיר פיננסי שבסיסו בהלוואה בהחזר משתנה, הוא יכול להיות ריווחי ויש צורך מהותי בקיום שלו, אך הוא מסוכן ובשימוש לא נכון יכול להוביל להפסדים כבדים. השימוש בו דורש ידע והבנה שחורגים מהבנתו של המשקיע הפשוט, ועבור זה, עדיף לשמור ממנו מרחק.