גבירותי ורבותי – מהפך.

את הפוסט הקודם סיימתי במשפט הבא : "צריך להתקדם בזהירות, זה לא זמן לרדוף אחרי תשואה, המטבע בו משלמים על תשואה בשוק ההון הוא סיכון, ועל תשואה משלמים היום בהרבה סיכון."

רצה הגורל והשורה הזו נכתבה יומיים לפני שהשוק נכנס לתיקון של 10% ועבר בצורה חדה מאחת התקופות השקטות והיציבות שלו, לאחת הסוערות שבהן.

ההתנהגות הזו של השוק הבהילה רבים (ואני ביניהם) והזכירה לנו ששקט בשוק, דווקא הוא התופעה הייחודית והמוזרה, ותנודתיות היא זו שמאפיינת את המצב בשגרה. אי אפשר לומר שלא נתפסתי גם אני לאשליה. לפני כתיבת הפוסט הקודם התלבטתי בשאלה מה לעשות עם הסכום התקופתי שאני מעביר לחשבון ההשקעות. היה לי ברור שהסיכון גבוה אבל במקום כל שהוא קצת חיפשתי תירוץ לא לפספס את החגיגה בשוק ההון שלא מפסיק לעלות. הטיעונים שלי שם היו נכונים, אני לא חוזר בי מהם, אבל הם היו קצת פחות נכונים לגבי, או יותר נכון לגבי מי שהפכתי להיות. תקופה ארוכה שאני מתנדנד על קו התפר שבין השקעה אקטיבית לפסיבית, שוחה במים (הלא כל כך סוערים בזמנו) בכוחות עצמי אבל מחזיק כל הזמן חבל אל הסירה האדיאולוגית של ההשקעה הפסיבית. ברמה הפרקטית זה התבטא בפוזיציה משמעותית בקרן האינדקס MSCI WORLD, ברמה האידאולוגית זה התבטא בכך שקצת פסחתי על שני הסעיפים. זה לא עניין חסר משמעות, משקיע צריך בסיס אידאולוגי ללכת לפיו, זה משליט משמעת ומונע טעויות, הייתי תחת הרושם שאפשר להלין את שתי האידיאולוגיות תחת אותה קורת גג, ובמידה מסוימת זה היה נכון, אבל זה היה נכון כל עוד הייתי זקוק לחבל ההצלה. אני שוחה איתו כבר כל כך הרבה זמן שלא הבחנתי שאני כבר לא ממש זקוק לו, ויותר מכך, שהוא כבר מפריע לי.

ההשקעה האחרונה שלי, בחברה ישראלית באופן מפתיע, הבהירה לי שהיכולת שלי כבר משוכללת ומשויפת דיי הצורך. בזמן שניסיתי להעריך את השווי שלה המודל שלי התנהג מוזר, כשניסיתי לחקור מה קורה שם הבנתי שהמודל מכיל טעות, הטעות לא הייתה בעלת משמעות עבור הערכת חברות בעלות הכנסה יציבה אבל בעלת משמעות קריטית לחברות שההכנסות שלהן בצניחה. התחקיר, ותיקון המודל שבא בעקבותיו יצר שיפור יכולת משמעותי והפך את המודל שלי לכזה שמאפשר לי להעריך שווי חברות בצורה טובה מספיק, והבהיר לי, שלמרות שיש לי עוד המון מה ללמוד בתחום (חיים שלמים של לימוד אם אפשר) שאני יודע ומבין מספיק בכדי לעזוב את חבל ההצלה.

עכשיו, למה זה בעצם חשוב, זה חשוב כיוון שזה מכתיב פעולה (או הימנעות ממנה) במצבים בהם היה השוק בסוף ינואר 2018 למשל. אם אתה משקיע פסיבי, אז אתה אמור להתעלם מהשוק לחלוטין ולהשקיע באופן שיטתי. אגב, גם שם הייתי שם סייגים אפילו למשקיע הפסיבי האדוק ביותר. משקיע שנכנס לשוק בשלהי בועת הדוט-קום עם כל כספו, התנהג בצורה לא רציונלית, נקודה. יש מקום בו תאוריות הולכות רחוק מדי והנקודה ההיא בזמן הייתה דוגמה למקרה כזה. ינואר 2018 לא הייתה נקודה כזו, אבל עבור משקיע אקטיבי שבטוח ביכולתו לאמוד ערך של חברות ולא מוצא הזדמנויות השקעה, זו הייתה נקודה בזמן בו המעשה הנכון לעשות היה ….. (Drum Roll), לעשות כלום. לווארן באפט יש אנלוגיה יפה של השוק למשחק בייסבול, אל החובט נזרקים כדורים, ומתפקידו להחליט אם הוא הולך על זה או לא. אם הכדור בא לו טוב הוא חובט, אבל אם לא הוא יכול להמתין לכדור הבא. שוק ההון עובד בצורה דומה, הוא זורק אלייך אפשרויות השקעה, רק שבניגוד לבייסבול אתה לא נפסל אחרי שלוש זריקות. אתה יכול להמשיך לעמוד שם כל היום וכל הלילה, לפסול השקעה אחרי השקעה עד שמגיעה אליך אחת טובה ממש. אין קנס, אין פסילות. זה אחד היתרונות הגדולים בשוק ההון, ובעייני – ארוחת החינם היחידה בשוק חוץ מגיוון. אבל כאן נדרשות מהמשקיע משמעת עצמית וסבלנות, ואלו, חשובות ככל הנראה לא פחות מידע והבנה, כנראה חשובות יותר.

אז רצה הגורל, ולאחר כתיבת הפוסט ההוא, השקעתי את סכום המזומן התקופתי שהיה לי להשקיע, חלקו במניות שנראו זולות ביחס לשוק, וחלקו באינדקס, יומיים אחר כך השוק צלל. התחושה שתקפה אותי הייתה תחושה של שיתוק, כמו ארנבת  שנתפסה מול פנסיה של משאית. המזל היה שהייתה לי תכנית מגרה מסודרת והתנהלתי לפיה. בתחילת מרץ כהשוק עלה שוב, ניצלתי את ההזדמנות להפחית את הסיכון ולמכור את הסכום שהושקע כחודש קודם. יצאתי בהפסד מסוים, אבל הפעולה השאירה בידיי מספיק מזומן לנצל הזדמנויות אחרות שנקרו בדרך כשהשוק שב וצלל באמצע מרץ. העניין רק חיזק אצלי את ההבנה שבתור משקיע אתה חייב להכין תוכנית מגירה מסודרת. תחת אש אין זמן לחשוב, את החשיבה צריך לעשות לפני, כשאתה רגוע ושקול. ואז, כשהחום עולה, לפעול בצורה אוטומטית. העיקרון הזה הוא אותו עיקרון שמנחה את תרגולות ההסתערות בצה"ל, "פול, זחל, צפה, טווח, אש!" שם, המשמעת מובטחת על ידי תרגול חוזר ונשנה. בשוק ההון אתה פשוט צריך לבצע את התרגולת שהוכנה מראש ללא חשיבה אך גם ללא תרגול, במובנים מסוימים זה יותר קשה, אבל ללא תכנית פעולה מסודרת שהוכנה מראש זה הופך למשימה בלתי אפשרית.

בסופו של דבר הגעתי לצומת, עד רמת יכולת מסוימת ניתן היה להיות גם אקטיבי גם פסיבי. מרמת יכולת מסוימת זה הופך להיות לא רק מיותר אלה גם חסר הגיון. שני הקווים שהיו כמעט מקבילים התנגשו זה בזה ומכאן והלאה שתי הדיסיפלינות כבר מפריעות אחת לשנייה.

מצאתי את מקומי, אני משקיע אקטיבי, אני מאמין שהשוק לפעמים מתנהג בצורה לא רציונלית ושיש לי את הידע, היכולת והמשמעת לנצל את זה לטובתי, גם מול השחקנים המוכשרים האחרים בשוק. שיהיה לי בהצלחה 😊

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s