מומנטום

התקופה האחרונה הינה אחת המתסכלות שיצא לי לחוות כמשקיע, אני פשוט לא מצליח למצוא מניות מתאימות לקניה לפי הקריטריונים בהם אני משתמש לסינון. הקריטריונים שלי לקוחים מסגנון השקעה של משקיע נודע בשם ג'ואל גרינבלט. הרעיון פשוט והגיוני – לקנות מניות של חברות טובות במחיר סביר, אבל כאלו פשוט אין לאחרונה. או שיש מניות של חברות טובות במחיר יקר או שהן זולות אבל מסיבה טובה. לא רק המניות שאני מתעניין בהן נראות כרגע יקרות, כל המניות נראות יקרות, השוק כולו נראה יקר. למעשה, לפי פרמטרים שונים שמודדים את רמת המחירים הכללית של שוק המניות כגון מכפיל הרווח של שילר או היחס בין שווי שוק המניות לתמ"ג (פרמטר שווארן באפט משתמש בו להערכת מצב השוק)- שוק המניות האמריקאי נמצא בגבהים שבפעמים הקודמות שהוא ביקר בהם זה לא נגמר טוב. אבל מה ניתן להסיק מכל זה, האם השוק בדרך להתרסקות ? האמת שפשוט אין דרך לדעת. יש מספר תרחישים אפשריים. הראשון הוא שהמחירים שנראים כרגע יקרים למעשה מוצדקים. הסיבה שזה יכול לקרות נעוצה בכך שכשאנו מנסים להעריך כמה שווה מניה של חברה, אנו בהכרך מתבססים על נתוני העבר, אבל בפועל השווי האמיתי נגזר מביצועי החברה בעתיד. יתכן והשוק כבר יודע שמצב הכלכלה בעולם בדרך לשיפור אדיר והכנסות החברות עתידות לגדול לרמה שתצדיק את המחירים שכרגע רק נראים גבוהים. זו השערה שתומכי היפוטזת השווקים היעילים ירגישו איתה בנוח כיוון שההנחה כאן היא שהשוק יודע בעצם לנבא מה יקרה בעתיד והמחירים משקפים זאת כבר היום. האפשרות השנייה היא שהמחיר באמת התנתק מהערך, ואז, או שעליות המחירים יעצרו עד אשר ההכנסות ידביקו את המחיר, מה שיגרום לשוק לעמוד במקום ולספק תשואות נמוכות לתקופה ארוכה, או שיהיה תיקון של המחירים למטה חזרה לרמות שמתיישבות עם הערך האמיתי. אבל יש גם אפשרות שלישית – המחירים מנותקים מערך החברות אך למרות זאת ממשיכים לטפס עוד תקופה משמעותית. לתופעה הזו קוראים מומנטום, זו תופעה שקוראת תיגר על היפוטזת השווקים היעילים גם כיוון שהיא מעידה על התנהגות לא רציונלית של משקיעים וגם מיצגת אפשרות לנצל את נתוני העבר כדי ליצר רווח בהווה. במהותה תופעת המומנטום היא תופעה של התנהגות עדרית של המשקיעים. השקעה לפי מומנטום יכולה להיות ריווחית מאוד, אבל היא גם מסוכנת. הסיבה לכך היא שלאורך זמן, השוק לא סובל פער בין שווי לבין מחיר ויצמיד בסופו של דבר לכל מניה את המחיר הנכון עבורה. אבל המחיר יכול להשאר לא הגיוני הרבה זמן, שנים אפילו, ומכאן מגיעה השאלה, מה עושים ? יוצאים מהשוק ? רוכבים על המומנטום כל הדרך למעלה ומקווים לברוח לפני הנפילה ? אין לי תשובה חד משמעית. אין לי כל דרך לדעת מה מביא העתיד, כיוון שכך אין טעם להתעסק בניחושים, עדיף להתרכז בדברים שכן יש שליטה עליהם, למשל מה תהיה ההשפעה עלי ועל תיק ההשקעות שלי בכל אחד מהתרחישים.

אבל בעצם, אם השוק יקר ומסוכן, למה לא לצאת ? קודם כל, כי כפי שרשמתי, יתכן (גם אם לא מאוד סביר) שהשוק כלל לא יקר, ושנית, כיוון שהמומנטום שדוחף עכשיו את השוק למעלה יכול להמשך שנים. הסיכון שכרוך בלהשאר מחוץ לשוק גדול בעיניי מהסיכון להיות בפנים כשהשוק מתרסק. זוהי לא המלצה גנרית, זה נכון ספציפית אלי, או יותר נכון למשקיע עם אופק השקעה ארוך שהסכום אותו הוא  משקיע עדיין איננו גדול. אם אני יוצא מהשוק והשוק "בורח לי למעלה" יהיה קשה מאוד, אולי בלתי אפשרי מבחינה פסיכולוגית לחזור להשקיע עד שהמחירים לא יפלו, אבל אף אחד לא מבטיח שזה יקרה, אני יכול למצוא את עצמי שנים ארוכות מחוץ לשוק שלא מפסיק לעלות. האופי של מנגנון הריבית דריבית יכול במקרה כזה להפוך את הפסד הסכומים הפוטנציאליים לעצום. התרסקות קרובה לעומת זאת מסכנת תיק השקעות קטן יחסית כך שההפסד מוגבל.

אז מה בכל זאת ניתן לעשות כדי לצמצם סיכון ? כמה דברים, ניתן להקטין את אחוז החשיפה למניות בתיק ולהגדיל את אחזקת המזומנים, זו אסטרטגיה הגיונית בעייני כיוון שהיא מתמודדת יפה עם כל התרחישים, היא אמנם מקטינה את התשואה הפוטנציאלית במקרה בו השוק ממשיך לעלות אבל מספקת כרית ביטחון למקרה של התרסקות, במקרה כזה יהיה לי שפע מזומנים לקנות בזול מניות חדשות במקרה בו תתרחש נפילה. ניתן וכדאי להיות יותר בררן לגבי סוג המניות בתיק, גם כשכל המניות יקרות יש כאלו שיקרות יותר מאחרות, אני עדיין אעדיף להחזיק במניות של חברות טובות, שגם אם הן יקרות, הן עדיין יקרות פחות מהשוק. הגנה נוספת מספק הגיוון, גם כאן כמו בהחזקה של מזומנים, גיוון פוגע בתשואה הפוטנציאלית בשוק עולה, אבל מספק הגנה מסויימת בשוק שנופל. הדבר האחרון זה משמעת ואיזון תקופתי, איזון תקופתי של התיק חזרה לרמת ההקצאות המתוכננת עוזר "לנעול" רווחים שמצטברים בזמן שהשוק עולה ומייצר כרית ביטחון שגדלה עם הזמן.

בתקופות כמו היום קל להתפס לצורת מחשבה דיכוטומית, הכל או כלום, בפנים או בחוץ, זו בדרך כלל לא צורת חשיבה נכונה לשוק ההון, השוק אמנם מתחיל לאבד קשר עם כוח הכבידה ויתכן מצב בו  חוסר הרציונליות יגיע לרמה בה גם אני אחליט שהגיע זמן לצאת. לדעתי אנחנו לא שם עדיין, וספק אם אני אדע לזהות את הפסגה.

צריך להתקדם בזהירות, זה לא זמן לרדוף אחרי תשואה, המטבע בו משלמים על תשואה בשוק ההון הוא סיכון, ועל תשואה משלמים היום בהרבה סיכון.

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “מומנטום

  1. ישנה אפשרות נוספת אבל היא אינה מתאימה לכולם: ניתוק פסיכולוגי מוחלט של המשקיע משווי התיק שלו
    כשאני בוחן את התיק שלי, במקום להתבונן בשווי התיק עצמו (שאני אפילו לא מודע לו נכון להיום) אני מעדיף להתייחס אליו כאל "משכורת נוספת" ולהתבונן במשכורת שהוא מספק לי.
    כל עוד המשכורת שאני מקבל מתיק ההשקעות שלי היא יציבה וגדלה אז ממש לא מעניין אותי מה קורה בשווקים.
    ההיסטוריה מראה לנו שוב ושוב במחקרים שונים שקבוצת המניות שמחלקות דיבידנד משיגה תשואת יתר משמעותית מול קבוצת המניות שאינן מחלקות דיבידנד (וכתוצאה מכך גם מהמדד עצמו שמכיל את שתי הקבוצות).
    ההיסטוריה מראה לנו גם שהדיבידנדים הרבה יותר יציבים ממחירי המניות גם במהלך המשברים הגדולים בהיסטוריה.

    אם ניקח לדוגמה את משבר 2008 אנחנו נראה שבתחילת 2008 היו 115 חברות עם רצף הגדלות דיבידנד של 25 שנה ומעלה ושחילקו דיבידנד סביר (עד פי-2 מהדיבידנד של ה-SP500 עצמו).
    במהלך השנה 113 מתוכן הגדילו את הדיבידנד למרות היותו המשבר הגרוע ביותר בהיסטוריה אחרי משבר 1929 ולמרות התרסקות שווי המדד בחצי.
    השקעה מבוססת תזרים יכולה לעזור למשקיעים עם הפסיכולוגיה המתאימה להגדיל את אחוז החשיפה למניות (ובכך להשיג יציבות ותשואת יתר מול משקיע מקביל שרכש יותר אג"חים על חשבון החשיפה למניות) תוך כדי קבלת תזרים דיבידנדים שמאפשר להם להמשיך ולרכוש מניות במחירי שפל במהלך משברים.

    הכל כמובן חוזר לפסיכולוגיה של המשקיע.
    אם המשקיע אינו מסוגל לנתק את מחשבתו משווי התיק שלו אז השקעה לפי גישה זו תהווה לו לרועץ.
    אותו המשקיע שימשיך להתבונן בשווי התיק ככל הנראה יחווה תנודתיות גדולה יותר מהמשקיע האלטרנטיבי שהגדיל את החשיפה לאג"חים על חשבון מניות וצפוי לבצע פעולות שיפגעו בתוצאות שלו כגון יציאה בשפל.

    הסיכון הגדול ביותר בכל השקעה שהיא הוא המשקיע עצמו ולא ההשקעה!

    אהבתי

    • בהקשר הזה, כדאי לציין שאפשר לשלם יותר מדי גם על מניית דיבידנד. אם הערך הנוכחי הנקי של זרם הדיבידנדים הצפוי נמוך מהמחיר ששולם על המניה, אז יש היתכנות שהדיבידנדים לעולם לא יכסו את עלות קניית המניה.

      אהבתי

      • אני בהחלט מסכים שיש אפשרות לשלם "יותר מדי" גם על מניית דיבידנד ובהקשר של ההיתכנות שהדיבידנדים לעולם לא יכסו את עלות קניית המניה אנחנו כבר מדברים על פשיטות רגל.
        השאלה החשובה היא האם ישנה היתכנות שהדיבידנדים מכלל החברות שהמשקיע רוכש לעולם לא יכסו את עלות סך הקניות שהמשקיע ביצע והיתכנות זו שקולה להיתכנות של מחיקה מוחלטת של כל החברות הגדולות ביותר והיציבות ביותר הקיימות היום.

        אהבתי

  2. […] הפוסט הקודם סיימתי במשפט הבא : "צריך להתקדם בזהירות, זה לא זמן […]

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s