מחשבות על בנק ישראל ורכישת מט"ח

המחשבות האלו החלו אצלי בוקר אחד כשהיתי בדרכי לרכבת על האפניים, שלט חוצות גדול של אחד מגופי האשראי הלא מוכרים שמבטיחים הלוואה מיידית של עשרות אלפי שקלים תפס את תשומת ליבי, שמתי לב שהפרסומות לגופים אלו הולכות ומתרבות לאחרונה, גם שמתי לב שהסכומים אשר מפורסמים הולכים וגדלים, ארבעים אלף, שישים אלף, וממש לאחרונה הם כבר מבטיחים מאה אלף, מיד וללא ערבים. מעט לפני זה נתקלתי בפרסומת באינטרנט לגוף אשראי אחר שמתהדר בכך שניפק כבר הלוואות במעל למיליארד שקל. אני זוכר שראיתי את השלט הענק ופתאום עלתה אצלי השאלה, מאיפה הכסף ? כלומר, יש פה גופים שאינם בנקים או מוסדות אשראי מוכרים שמנפקים הלוואות במליארדים לציבור, מאיפה להם כל כך הרבה כסף, ויותר מדויק, מאיפה להם כל כך הרבה שקלים ? ואז נזכרתי בנושא אחר שתופס כותרות אחת לכמה זמן – רכישות המט"ח של בנק ישראל.

אני רוצה לעצור שניה לפני שאמשיך ולומר או יותר נכון להזהיר, הניתוח שאני הולך לעשות פה הוא על דעתי בלבד ומעורבות בו לא מעט הנחות, הוא עלול להיות מופרך לחלוטין, עם זאת, הוא נותן חומר למחשבה.

אז נחזור לשאלה ששאלתי קודם, מאיפה הכסף ?

כשבנק ישראל רוכש מט"ח הוא משלם עבורו בשקלים, מישהו צריך להסכים לקנות ממנו את השקלים האלה, והאמת, מישהו כנראה מסכים לקנות ממנו הרבה מאוד שקלים- בין ינואר 2017 לינואר של 2016 עלו יתרות המט"ח של הבנק ב- 11 מיליארד שקל, למה שמישהו יקנה כל כך הרבה שקלים ? ולמה דווקא שקלים ? אם להאמין לכותרות העיתונים (ובמיוחד לאלו של ישראל היום) הסיבה לכך היא שיש ביקוש גדול לשקל כיוון שישראל היא מעין גן עדן כלכלי יציב באוקיינוס עולמי של כלכלות מקרטעות, אולי. אבל אולי הסיבה היא אחרת, אולי הסיבה היא שיש ביקוש גדול בקרב הציבור בישראל להלוואות שקליות בריבית גבוה. בסביבה עולמית של ריביות אפסיות, קיימת מדינה קטנה שנותנת החזר שיכול להגיע גם מעל 10% על המטבע שלה בצורה של ריבית על הלוואות למשקי הבית. אז מה יתכן שקורה ? בנק ישראל מתמודד עם שקל חזק ומנסה לפחת אותו כדי להקל על היצואנים ולשמור על המשק, בשביל לעשות זאת הוא כנראה מדפיס שקלים ומוכר אותם לשחקני מט"ח גדולים בעולם, הסיבות שאני מאמין שהבנק מדפיס כסף לצורך העיסקה הן שתיים, א – הוא יכול, ב – זו דרך יעילה לפחת את השקל, וזו בדיוק המטרה של הבנק. יתכן והכסף מוצא את דרכו לגופי האשראי הפרטיים שעונים על הדרישה ההולכת וגוברת בארץ למתן הלוואות.

אבל מה גורם לי לחשוב שיש קשר בין קניות המט"ח של בנק ישראל לבין כל נושא ההלוואות למשקי הבית בישראל ? בואו קודם נסתכל על תמונת מצב יתרות המט"ח של בנק ישראל :

1

מקור: בנק ישראל

ניתן לראות שהחל משנת 2008 משהו קרה לקצב רכישות המט"ח של הבנק, הוא החל להמריא. יש עוד משהו שהחל להמריא בערך באותו הזמן, מדובר בשוק הדיור בישראל, שימו לב לגרפים הבאים, מדובר בגרפים אשר מראים את יתרות החוב של משקי הבית בישראל בחלוקה לחוב שהינו ושאינו לדיור :

3

 

החוב לדיור צומח בצורה מואצת החל משנת 2007 לערך, ואיתו יד ביד צומח החוב השני, זה שאינו מיועד לדיור. הצימוד הזה הוא דיי הגיוני, יש סבירות יותר גבוהה שמשק בית שלקח הלוואה קבועה וגדולה בצורת משכנתא ימצא את עצמו בשלב כל שהו לחוץ במזומנים ונאלץ לקחת הלוואה.

אז יתכן ונוצר מצב בו החל מ 2007 משתלם יותר ויותר להחזיק שקלים, כלומר לא לי, כנראה גם לא לכם, אנחנו נקבל תשואה אפסית על הפקדון שלנו בבנק כיוון שהיא נקבעת לפי רבית בנק ישראל, וזו כאמור הפכה בשנים האחרונות לאפסית:

4

מקור: בנק ישראל

אבל יש מי שיכול להשיג תשואה גדולה הרבה יותר מהשקלים שברשותו , מדובר כאמור בגופי האשראי החוץ בנקאי השונים במשק, וכל עוד התאבון של הציבור להלוואות ימשיך לגדול ימשיך לגדול גם התאבון של גופי האשראי לקניה של שקלים. אבל שימו לב, בנק ישראל הרי מנסה להקטין את הביקוש לשקלים, לא להגדיל אותו, כלומר, יתכן שבנק ישראל לכוד פה במעגל שמזין את עצמו- ריבית בנק ישראל האפסית גוררת אנשים שמתפתים על ידי הכסף הזול אל שוק הנדל"ן, כיוון שכך תיק המשכנתאות גדל ואיתו גם הדרישה להלוואות שאינן משכנתא, כיוון שכך גדל התאבון של גופים שונים לשקלים שנותנים להם תשואה גבוהה על הלוואות אלו, תאבון זה לשקלים מעלה את הביקוש לשקל ומחזק את ערכו, ושוב בנק ישראל נדרש להתערב על מנת לפחת את השקל.

אם אני צודק, נוצר כאן מצב מוזר שבו נפתח פער בין הריבית ברשמית במשק לזו הבלתי רשמית, מה שמרמז על כך שהמשק בישראל לא באמת נמצא בשיווי משקל מבחינה זו. אבל אם אני צודק צריכה להיות איזו קורלציה בין ערך השקל אל מול שאר המטבעות (וליתר דיוק אל מול הדולר כיוון שזה המטבע בו לרוב נעשות עיסקאות בין לאומיות בימינו) לבין תיק ההלוואות של הציבור, הייתי מצפה לראות ירידה רציפה בערך הדולר (עליה בערך השקל) אשר הולכת באותה המגמה של התפתחות החוב של הציבור, אבל כאן התמונה היא קצת יותר מורכבת, כלומר, אם מותחים קו ישר בין 2008  להיום אכן ניכרת התחזקות של השקל אל מול הדולר, אבל ההתחזקות הזו היא לא רציפה, היא מופרעת בתקופות של קפיצה בערך הדולר לעומת השקל מה שמייצר גרף שהוא מעין גרף שיני מסור שמשתפל כלפי מטה :

5

רק שיתכן והסיבה לקפיצות הן קפיצות בערך הדולר אל מול סל המטבעות בעולם :

6

התמונה היא לא חד משמעית, אבל נראה שאכן מגמת התחזקות השקל תואמת את מגמת התפתחות החוב במשק.

רק כדי לקבל פרופורציות, בין סוף 2015 לתחילת 2016 חוב משקי הבית שלא לדיור עלה ב- 12 מיליארד שקל, בתקופה זו עלו יתרות המט"ח של בנק ישראל בכ- 11 מיליארד. צירוף מקרים ? אולי, בהחלט יתכן כפי שכבר רשמתי שכל הניתוח הזה הוא קישקוש, אבל מה אם הוא לא, מה המשמעויות ? המשמעות הן שלאחר שיקטן הביקוש למשכנתאות יקטן גם הביקוש להלוואות, יקטנו כתוצאה מכך גם הביקושים לשקל והוא יחלש ביחס לשאר המטבעות, אינפלציה עלולה להיות השלב ההגיוני הבא, ובתגובה לכך גם עליה של ריבית בנק ישראל.

רק שהתרחיש הזה כבר לא נראה כל כך מופרך, הביקוש למשכנתאות נחלש מזה תקופה, ריביות המשכנתא עולות מאז 2015 והדבר משפיע גם על הביקושים:

7

נכון להיום הירידה בביקוש למשכנתאות לא מתבטאת בירידה בקצב הגידול בחוב של משקי הבית, אך אם מגמה זו של ירידה בביקושים אכן תמשך, יתכן וגם תיבלם המשך התנפחות החוב של משקי הבית, במידה וכך יתכן וממתינה לנו בהמשך הדרך תקופה של אינפלציה עולה ושל ריביות עולות, המשמעויות למשק הישראלי הממונף עלולות להיות קשות, בנק ישראל מודע היטב לסיכונים הכרוכים בתרחיש הזה :

"הסיכון מתעצם לנוכח החשיפה לאשראי הצרכני שאינו לדיור, מכיוון שיש מתאם גבוה בין הסיכונים הנובעים מסוגי האשראי הנידונים .אם זעזוע יוביל לעלייה חדה בריבית או לפגיעה משמעותית בהכנסות הלווים ,הוא עלול לפגוע בבנקים החשופים אליהם .אם תרחיש כזה יוביל גם לירידה חדה במחירי הדירות ,הוא עלול להשפיע על יציבות הבנקים בשל הפגיעה בביטחונות שבידיהם ובשל הקושי לממש נכסים רבים תוך זמן קצר. "

לקוח מדו"ח יציבות פיננסית של בנק ישראל 2016.

אני יודע שאני נשמע קצת כמו נביא זעם לאחרונה, אני לא כותב את הדברים כדי להפחיד אלה יותר כדי להזהיר מפני סיכונים שאני רואה כאפשריים, נדרש משנה זהירות, זו לא תקופה להרפתקאות פיננסיות.

באופן כללי קצת מפתיעה אותי הנטיה שלי לכתוב בנושאי מקרו כלכלה לאחרונה, לא משהו שחשבתי שיקרה כשהתחלתי לכתוב את הבלוג, אני גם מאמין שזה לא נושא שיתפוס נפח גדול מנושאי הכתיבה שלי, ובכל זאת, כשאני נתקל בדברים שגורמים לי לחשוב אני כותב עליהם, ולאחרונה זה קורה קצת יותר.

 

מודעות פרסומת