אבל בורסה זה הימורים, לא ?

אבל בורסה זה סתם הימורים, לא ?

זוהי תגובה נפוצה שאני מקבל מאנשים לאמירה שלי שאני משקיע במניות. אז כן, מדובר בהימורים, אבל אתם יודעים מה ? גם אתם עושים את זה, אתם מהמרים בכל פעם שאתם עולים על מטוס, או על מכונית. עשיתם את זה כשבחרתם מקצוע, וכל פעם שהחלפתם עבודה, וכשבחרתם או כשתבחרו את הפרטנר שלכם לחיים.

אבל מה זה הימור בעצם ? האינטואיציה יורה מיד חץ לכיוון של קזינו או לוטו, אבל זה חלק קטנטן מתמונה הרבה יותר גדולה. הימור זו כל לקיחת החלטה בתנאים של חוסר וודאות. למעשה רוב ההחלטות שאנחנו עושים בחיים, גם באלו בהם אנו מודעים להימור וגם באילו בהם אנחנו לא, מעורבת מידה מסוימת של חוסר וודאות. העולם שלנו מלא בחוסר וודאות, מעטים הם המצבים בהם ברור לנו לחלוטין מה יהיו ההשלכות של ההחלטות שלנו, זה אחד מעמודי התווך הבסיסיים של הקיום האנושי. המקצוע המדעי שנוצר על מנת לתת כלים אנליטיים לתיאור חוסר וודאות הוא ההסתברות, ענף בתוך המתמטיקה. מפתיע אם כך, שלאור הנוכחות העצומה של חוסר הוודאות בחיינו החל להתפתח ענף זה רק במאה השבע עשרה. אולי זו האחיזה החונקת של הדתות המונוטאיסטיות בעולם המערבי באלפיים השנים האחרונות שהכחידה כל ניסיון למחשבה לא דטרמיניסטית. עד כדי כך שאפילו איינשטיין, כשהבין שהתורה שלו מוליכה אותו למקום של חוסר וודאות שקיים בבסיסו של הטבע, סירב בתחילה להכיר בכך וטבע את המשפט הידוע (והשגוי) ש"אלוהים לא משחק בקוביות". מבחינה זו אני בטוח שהיה לניוטון הרבה יותר קל מאשר לאיינשטיין, תנו לו תפוח, תגידו לו מה מסת התפוח, מה מהירותו ומה התאוצה שלו, וגם מה הכיוון של כל אלו כמובן, והוא יגיד לכם בדיוק איפה התפוח הזה יהיה בעוד שנייה, עוד דקה, ובעוד מליון שנים. העולם שאיינשטיין גילה היה הרבה פחות מוחלט, אצל איינשטיין, יש לתפוח הזה סיכוי לסיים ביותר ממקום אחד. אבל אני נותן לעצמי לסטות מהנושא…

אז כמו שציינתי כמעט כל החלטה שלנו מערבת מידה מסוימת של חוסר וודאות, אבל אפילו בן אדם שלא מבין דבר בסטטיסטיקה מבין באופן אינטואיטיבי שיש הימורים שהגיוני לקחת ויש כאלו שלא, וכאן העסק נהייה מעניין.  ניתן אם רוצים, לחלק כל ההימורים בעולם לשני סוגים, הימורים שמוטים לטובתך והימורים שמוטים נגדך. ההטיה של הימור נמצאת במושג שנקרא תוחלת, זו מילה חליפית ומסובכת למושג ממוצע. כאשר בממוצע כל התוצאות האפשריות עבור הימור מסוים נוטות לרווח אז ההימור מוטה לטובתך וכאשר הממוצע נוטה להפסד אז ההימור מוטה לרעתך. למה הדבר דומה ? נדמיין שני משחקים בקוביית משחק של שש פאות. בראשון, במספרים אחד עד ארבע אתה מרוויח (ומפסיד במספרים חמש ושש) – נקרא לזה משחק טוב, ובשני בדיוק הפוך, אחד עד ארבע זה הפסד וחמש ושש זה רווח, נקרא לזה משחק רע. במשחק הטוב יש סיכוי של שני שליש להרוויח ובמשחק הרע יש סיכוי של שני שליש להפסיד. אבל כאן הדברים מסתבכים, למה ? שתי סיבות, הראשונה היא שאתה יכול לשחק משחק אקראי במשחק הרע ולהרוויח, ובאותה מידה לשחק במשחק הטוב ולהפסיד. הסיבה השנייה נגזרת מהסיבה הראשונה והיא שבעולם ההשקעות ( וגם בחיים) אתה לא יכול לדעת אם המשחק בו שחקת היה טוב או רע על סמך התוצאות של משחק אחד או מספר קטן של משחקים. נגיד ושחקת משחק אחד וזכית, האם אתה יכול לדעת בוודאות ששחקת במשחק הטוב ? ואם הפסדת, האם בהכרח שחקת במשחק הרע ? התשובה היא שלא, אבל הקסם פה הוא שאם תתמיד ותשחק את אותו משחק מספר רב של פעמים, האופי האמתי שלו יתגלה, כלומר התוצאה תתכנס לממוצע של המשחק בו אתה משחק. המשמעות היא שאם תשחק במשחק הטוב מספר רב של פעמים אז תצא ברווח, ואם תעשה את אותו הדבר במשחק הרע אתה תצא בהפסד. זה העיקרון שלפיו עובדים בתי קזינו, שם ממוצע כל ההימורים מוטים לטובת הבית. יש עבור זה אפילו משפט מתמטי שנקרא משפט הגבול המרכזי, אני אחסוך מכם את ההתעמקות בנושא, אך רק אסייג את עצמי פה ואציין שהעניין מוגבל להימורים בעלי התפלגות נורמלית ושיש לכך השלכות כבדות משקל בעולם ההשקעות.

אני רוצה לחזור ולהדגיש פה את משמעויות העניין עבור קבלת החלטות בחיים, החלטות רבות הן בעלות אופי חד פעמי אך אקראי, כשאנו באים להתמודד עם החלטה כזו עלינו לחשוב מה התרחיש הכי סביר, ולגבש את ההחלטה שלנו בהתאם אליו. עם זאת עלינו גם לבדוק מה המחיר שנשלם במקרה של החלטה שגויה ולהיערך בהתאם, משחק רולטה רוסית למשל, אם במחסנית יש שמונה מקומות ורק כדור אחד, התרחיש הסביר הוא שנצא בחיים, מחיר הטעות לעומת זאת הוא גבוה, מאוד גבוה.

בעולם ההשקעות הדברים הם דומים אבל בכל זאת שונים. שוק ההון מזמן למשקיע האקטיבי הזדמנויות למאות ואולי אפילו אלפי החלטות, זוהי פריבילגיה גדולה, ניתן לשחק את אותו "המשחק" שוב ושוב ובכך ללמוד את האופי האמתי שלו, והאמת שגם בזה אין ממש צורך, הסיבה היא שחלוצים שעשו זאת לפנינו והעלו את הידע והניסיון שלהם על הכתב.  ניתן ללמוד מניסיונם של אחרים מה הם התהליכים אשר מביאים לאורך זמן תוצאות חיוביות. עם זאת, למרות ניסיון העבר העשיר שקיים עדיין חייבים להביא בחשבון שני דברים, הראשון כמו שציינתי קודם הוא מחיר הטעות, כלומר, אנחנו חשבנו שסביר שיקרה אירוע א, מה המחיר שנשלם אם בעל זאת יקרה אירוע ב. השני הוא שצריך להביא בחשבון גם את היתכנותם של אירועי "ברבור שחור".  אילו אירועים שאנו בכלל לא מביאים אותם בחשבון כחלק ממרחב האפשרויות הקיימות עד אשר הם קורים ומפתיעים את כולם,  ברבור שחור הוא כינוי לאירוע בלתי צפוי, מי שטבע את המושג הזה הוא נסים ניקולאס טאלב בספרו מעורר המחשבה – תעתועי האקראיות,  הפיגוע הטרגי במרכז הסחר העולמי בספטמבר 2001 הוא אולי הדוגמה המובהקת ביותר לאירוע שכזה. אמנם אין איך להיערך כראוי לאירועים שכאלה, אבל חשוב לזכור שהם קורים.

הנקודה החשובה ביותר אותה אני מנסה להביע פה היא החשיבות של תהליך השקעה מסודר.  רק ביישום של תהליכים כאלה ניתן לסנן את הרעש שמייצרת האקראיות בעולם ההשקעות. זה לא דבר פשוט ליישום, כאמור, גם בתהליך (משחק) עם תוחלת חיובית ניתן לצפות לתקופות בהן יהיו הפסדים. הדבר מוביל לשתי מסקנות, הראשונה היא שחשוב להתמיד בתהליך שאנו יודעים שהוא תהליך טוב גם בזמנים הרעים כדי לתת לחוקי ההסתברות לחולל את ה"קסם" שלהם. השני הוא שמאוד חשוב לבחור תהליכי השקעה טובים.

אבל היכן מתחילים ? לדעתי, המקום הטוב ביותר להתחיל בו הוא ספר שנקרא "הליכת אקראי בוול סטריט" הספר הזה צריך להיות כרטיס הכניסה לכל מי שחושב להיכנס לעולם הזה של שוק ההון, למרות (ואולי בגלל) שהוא מנסה לשמוט את השטיח מתחת רגליהם של המשקיעים האקטיביים, ואני בתוכם. ספר חובה.

וכמובן שאי אפשר לדבר על כרטיסי כניסה לעולם של שוק ההון מבלי לציין את הבלוג של הסולידית – המקום בו אני התחלתי לרכוש את ההשכלה הבלתי פורמלית שלי בנושא, ולמרות שמאז פניתי לדרכים שונות מאלו שלה (ולמרות חילוקי הדעות החריפים שלי אתה בנושאים כגון קפיטליזם וסולידריות) אני עדיין חושב שזה אחד המקומות הטובים ביותר להתחיל בו.

מודעות פרסומת