שודדי ים, קולוניאליזם ותה.

אני כותב הרבה על מניות, רוב האנשים מכירים אמנם את הפן הקשור במסחר במניות, אבל מה זו בעצם מניה? מה עומד מאחורי הרעיון, ולמה זה טוב ?

בשביל לענות על כך נצא למסע של יותר מארבע מאות שנה אחורה בזמן, השנה היא 1600, המלכה אליזבט היא שליטת אנגליה, הצי הבריטי הביס זה מכבר את הארמדה הספרדית האימתנית וסלל את הדרך להתבססות בריטניה כאימפריה ימית, נתיבים ימיים שהיו עד עתה סגורים עבור הבריטים פתוחים עכשיו ואניות יוצאות למסעות סחר מעבר לאוקיינוס וחוזרות ממדינות בדרום אסיה עמוסות בכל טוב, תה, תבלינים, ומוצרים יקרי ערך אחרים. קבוצה נמרצת של בעלי ספינות פונה למלכת אנגליה ולאחר נדנודים לא מועטים משיגה ממנה זיכיון בלעדי לסחור בדרום אסיה, החברה שהוקמה נקראת  "חברת הודו המזרחית הבריטית", והיא נהנית ממונופול בחסות הממשלה הבריטית, אני אשאיר לקורא הסקרן ללמוד בעצמו על החברה הזו, אני רק אומר שהיא התפתחה לישות חצי מדינית עם צבא אדיר והיא שלטה בפועל ביבשת הודו בשם הכתר הבריטי, היא גם אחראית לחלק מהטרגדיות האנושיות הגדולות של הקולוניאליזם הבריטי. בתחילת דרכה הייתה החברה מעיין מטריה אשר תחת חסותה ואישורה יצאו ספינות למסעות הסחר למזרח. המסעות היו רווחיים כשם שהיו מסוכנים, לספינות ארבו סכנות רבות, רבות מהן נפלו טרף לשודדי ים, להתקפות של ספינות ממדינות עוינות או לפגעי מזג האוויר. בעלי ספינות אשר חיפשו להגן על עצמם מפני הסיכון הכספי הגדול הכרוך באבדן של ספינה נהגו לגייס משקיעים על ידי הקמת חברות שהוקמו אד הוק לצורך המסע תוך הבטחה לחלק מהרווחים שיושגו, בצורה זו יכלו לחלק את הסיכון למספר גדול של אנשים ולהפחית את הסיכון עבור עצמם. במידה והספינה הצליחה לחזור בשלום גרפו המשקיעים רווחים גדולים אך אם הספינה אבדה בדרך איבדו המשקיעים את הסכום שהשקיעו, זו המשמעות של ערבון מוגבל, ואלו היו החברות בע"מ הראשונות בעולם. המשקיעים האלו קבלו בעצם נתח (Share) מהבעלות על החברה שהוקמה וזכאות לנתח מהרווחים (דיבידנד) לפי אחוז הבעלות שלהם בחברה, גם בעברית, מקור השם מניה הוא מהשורש מנה. אם למשל חברת "המסע הארוך להודו" הנפיקה מאה מניות וקניתם עשר מהן, הפכתם לבעלים של 10 אחוזים מהחברה ואתם זכאים לעשירית מהרווחים שלה, עם זאת, כפי שציינתי, אם הספינה לא מצליחה להשלים את מסעה בשלום, אתם אמנם עדיין זכאים לעשירית מהרווחים אך הם ששוכבים לבטח בקרקעית האוקיינוס, ובהצלחה לכם במשימת החילוץ, הצוללות הפרימיטיביות ביותר יומצאו רק עוד 200 שנה בערך. האם הייתה זו החלטה חכמה להשקיע בחברה כזו ? כן, ולא. אם השקעתם את כספכם בחברה אחת בלבד חשפתם את עצמכם לסיכון גדול לאבד את כל כספכם בתמורה לסיכוי קטן לרווחים אדירים, אם לעומת זאת חילקתם את כספכם לעשר חברות כאלו, הרווח הפוטנציאלי שלכם אמנם קטן יותר אבל ההשקעה הופכת להיות בטוחה למדי, כיצד זה עובד ? נאמר שעל כל עשר ספינות שיוצאות למסע מצליחות בממוצע רק 3 לחזור בשלום, אבל כל ספינה שחוזרת בשלום מחזירה פי עשר את הסכום שהושקע בה, אם יש לכם מאה אלף פאונד והשקעתם את כולם בחברה אחת, יש לכם סיכוי של שליש להכפיל את השקעתכם פי עשר ולהפוך מאה אלף למיליון, אבל סיכוי גדול פי שנים לאבד הכל.  עם לעומת זאת השקעתם את מאה אלף הפאונדים שלכם בעשר חברות, סביר שמתוך עשר ספינות שלוש יצליחו לחזור, מתוך מאה אלף הפאונדים שלכם,שבעים אלף שקעו באוקיינוס, אבל שלושים אלף הושקעו בספינות שחזרו והניבו לכם שלוש מאות אלף פאונד, בניקוי ההשקעה המקורית מדובר ברווח של  200% על ההשקעה בסיכון קטן למדיי ! (אני מקווה שאם קראתם את הדברים שכתבתי עד היום אתם כבר מבינים שחייבים להתייחס למימד הסיכון ולא רק למימד התשואה). למה אני טוען שהסיכון פה נמוך? כיוון שידוע לנו שבממוצע, על כל עשר ספינות שיוצאות מצליחות לחזור שלוש. האם זה אומר שבהכרח יחזרו שלוש ? בהחלט לא, יתכן שיחזרו ארבע, יתכן שחמש, יתכן גם שרק אחת תחזור ויתכן שכל העשר יאבדו, יתכן, אבל לא סביר. ההתפלגות באירועים אלו היא התפלגות נורמלית, המשמעות היא שככול שהאירוע רחוק יותר מהממוצע כך ההסתברות שלו להתגשם הולכת והופכת יותר ויותר קלושה, זו בדיוק משמעות ההתפלגות הנורמלית והפעמון המפורסם של גאוס. בכל אופן כך נהגו המשקיעים הבריטים והעניין עבד יפה. בשלב מסוים הציגה חברת הודו המזרחית חידוש שנמצא איתנו עד היום, לא אני לא מתכוון להודים שמדברים אנגלית מצחיקה בטלפון כשאתה מתקשר מהעבודה לגבי בעיה עם האינטרנט, אלה לכך שבשלב מסוים הפסיקו את הנוהג של הנפקת מניות בעבור כל הפלגה בנפרד והחלו להנפיק מניות אשר הבטיחו לבעליהן דיבידנדים מכלל מסעות הסחר של החברה ,המשקיעים כבר לא נאלצו לפזר את כספם בין יוזמות עסקיות שונות והחברה ייצרה עבורם זרם דיבידנדים סדיר. חברת הודו המזרחית הצליחה מאוד והעשירה את בעלי המניות שלה, אבל אלו היו מעטים, כמה מאות בלבד. מאה שנים אחר כך שוב מתאגדת קבוצה של יזמים ומקבלת זיכיון מלכותי לסחור מעבר לים, הפעם בדרום אמריקה, ההתאגדות זוכה לשם "חברת הים הדרומי" והיא תירשם בדפי ההיסטוריה כאחראית לאחת הבועות הפיננסיות הגדולות בכל הזמנים, אבל זה כבר לפעם אחרת.

מודעות פרסומת